בכתב התביעה, שהוגש על ידי שלושה עורכי דין, נכתב כי "הנתבעת עושה שימוש ציני בחשיבות הקמפיין "metoo" ושמה לה למטרה לנצל את מעמדו התקשורתי של זהבי ושל אחרים לשם פרסום עצמי ברף הגבוה ביותר של ההשמצות. הנתבעת משמשת כבית דין שדה כתובעת, כשופטת וכתליינית המוציאה לפועל של גזר הדין, ביחס ל"אמיתות עובדתיות" לשיטתה, כשבד בבד היא אינה חושפת ולו עובדה אחרת רלוונטית לרבות את שמות "הדמויות", מיקום האירועים ומועדם מאחורי העדויות, ובכך מונעת מהתובע יכולת אמיתית להתגונן מפני האשמות שווא אלו המופצות לכל עבר".
"היא הלבינה את פניו ברבים, ועשתה זאת בדרכה הקלה כעיתונאית בגלי צה"ל ופגעה קשות בשמו של התובע. פרסומים שקריים, מכפישים ונטולי אחריות אלו, המשסים את שמו של התובע, נעשים במסגרת "האופנה האחרונה" של לינץ' ציבורי, של שפיטה זדונית ב"כיכר העיר", ביחס ל"אירועים" עלומים מלפני שנים ארוכות ביותר, הם אלימות מילולית של ממש, שאין להסכים איתה, ומשולים פשוטו כמשמעו לשפיכת דמו של אדם, שכן לשון הרע והלבנת פנים כה קשות מהווה שפיכות דמים.
בהמשך כתב התביעה מפורטים מעשיו של זהבי בשנים האחרונות, ועורכי דינו טוענים כי זהבי "נקלע לחלום בלהות עם פרסומיה של התובעת". לאחר מכן פורטו גם המקומות שבהם דיווחה שטייף על העניין, הן בגלי צה"ל והן בערוץ 12 וברדיו ירושלים, והובא פירוט של הריאיונות איתה.
עוד הביאו בכתב התביעה את דבריה של שטייף, שנכתבו בפייסבוק הפרטי שלה: "תגובה אחת בלבד אספתי משלל התגובות כאן על הקיר שלי. הן תגענה אחת אחת לבית המשפט. כי הן רוצות. אני לא אפצה פה. מבטיחה.
"את לביאה, הוא שקרן. ממקור ראשון יודעת שלא מזמן ניסה לאנוס מישהי בכח. וכמה שהוא אידיוט, כי גם ככה רצתה להזדיין איתו. אז מפגר. למה בכוח??? ברור שתהיה עצבני, אתה לא רגוע. מהשקרים שלך. איש רע". כל אחד מהפרסומים הכוזבים והחמורים, הן ברדיו, הן בטלוויזיה והן ברשת החברתית מהווים כל אחד מהם פרסום לשון הרע. הפרסומים הציגו את זהבי כעבריין מין סדרתי, מסוכן, אנס, פוגע מינית, כמי שמבצע מעשים מגונים בנשים, כפדופיל המטריד נערות ומטרידן מינית".
התרעות פיקוד העורף