בין המילים ניתן למצוא את הבַּקְבּוּקִית (חלופית לאמפולה) ואת החֵמֶת (חלופית לשלוקר). נוסף לכך, גם למונחים סוציולוגיים שגורים אושרו תחליפים מתוצרת הארץ: אַבְהָתָנוּת במקום פטריארכליות (אַבְהָתָנִי - פטריארכלי), ואִמְּהָתָנוּת במקום מטריארכליות (אִמְּהָתָנִי - מטריארכלי). עוד אושרו מונחים שכבר מקובלים בעברית, אך טרם עוגנו רשמית, כמו דַּר רְחוֹב במקום הומלס הלועזית.
עוד נקבעו המונחים מֶרְחַב שֵׁרוּת (המרחב הגאוגרפי שתושביו מקבלים שירות ממוסד מסוים או מעיר מסוימת), כִּלּוּי עִיר (מונח המתאר פעולות אלימות כלפי עיר) ובִּנּוּי פְּנִים־עִירוֹנִי (בינוי בתוך הרקמה העירונית הקיימת). כמו כן נקבע המונח קוֹדָר (קוד תגובה מהירה; QR code), ובתחום המיקרוביולוגיה נקבע חִישַׁת מִנְיָן (יכולתם של חיידקים לאמוד את צפיפותם בסביבתם על ידי הפרשה וקליטה חוזרת של מולקולת איתות).
לצד מילים ומונחים המיועדים לשימוש כללי, אישרה האקדמיה ללשון גם החלטות חדשות בכללי הדקדוק העברי. כך לדוגמה, צורת הנקבה של אַפּוֹטְרוֹפּוֹס היא אַפּוֹטְרוֹפְּסִית או אַפּוֹטְרוֹפְּסָה, וברבים אַפּוֹטְרוֹפְּסִים. בנוסף, הוחלט שנטיית הפועל אָהַד תהיה כנטיית הפועל אָהַב: אֹהַד יֹאהַד, אֶאֱהַד יֶאֱהַד.
האקדמיה ללשון החליטה גם לקבע מנהג שכבר קיים בשפה של כתיבת ראשי תיבות שמקורם אינו עברי: ראשי תיבות שמקורם בלעז יסומנו בגרשיים כגון: אונסק"ו, ימק"א, נאסד"ק, אף על פי שהאותיות אינן מציינות במקרים אלו מילים בעברית.
התרעות פיקוד העורף