"על השרים המעורבים במינוי דירקטורים ועל הרשות לשפר את הנבחרת (הדירקטורים מ.כ). שיפור המנגנון יאפשר תהליך שוויוני, שקוף ותחרותי וגם יספק לשרים את הגמישות שניתנה להם בחוק ליישום סמכותם למנות דירקטורים. באופן הזה ניתן למנוע חשש לשיקולים זרים, לרבות שיקולים מתוך אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים", דורש עוד שפירא.
שפירא מזכיר, כי בנובמבר 2013 הכריז שר האוצר דאז יאיר לפיד על פי המלצות מבקר המדינה, על הקמת נבחרת דירקטורים שתשמש מאגר אשר ממנו יבחרו השרים מועמדים לדירקטוריונים של החברות שבאחריותם. ואכן באותה שנה בחרה רשות החברות הממשלתיות לראשונה נבחרת של מועמדים, כדי שתשמש מאגר שממנו יבחרו השרים דירקטורים לחברות הממשלתיות. מאז בחרה הרשות עוד שתי נבחרות, האחרונה שבהן בשנת 2017.
"יצירת המאגר היא מהלך חיובי ונכון בדרך לאימוץ שיטת מינויים ראויה. עם זאת, בתהליך יצירת המאגר יש ליקויים לא מעטים, ועל הרשות לפעול לתיקונם המידי במטרה להפוך את הנבחרת לכלי יעיל בתהליך הבחירה של דירקטורים לחברות הממשלתיות", מציין עוד שפירא. משרד מבקר המדינה מתריע בדו"ח, כי נכון לחודש מאי 2017, בחברות ממשלתיות רבות לא היה יו"ר, לא נקבע מניין הדירקטורים המזערי הדרוש לקיום ישיבה ושיעור משרות הדירקטורים שאוישו היה בממוצע כ-50%. כמו כן, נמצאו מקרים שבהם נמשך תהליך מינוי המועמדים חודשים רבים.
בדו"ח נמתחת ביקורת על השיטה לבחירת המאגר שממנו יבחרו השרים מועמדים לדירקטוריונים של החברות שבאחריותם. לדעת מבקר המדינה השיטה הזו אינה מעוגנת בחקיקה והרשות התעכבה כשלוש שנים בהעברת הצעה לתיקון החוק. זאת ועוד, תנאי הסף והניקוד של המועמדים לנבחרת אינם ברורים וחד-משמעיים.
שפירא גם מותח ביקורת על היעדר הסדרת הליך המינוי כאשר שר רשאי לבחור במועמד שלא מתוך הנבחרת. במקרה כזה הוא אמור לעבור הליך "תואם נבחרת". בדו"ח נטען, כי שרים בחרו להעביר לדיון בוועדה מועמדים שנבחרו בהליך תואם נבחרת ואינם עומדים בתנאי הסף, או כאלו שכלל לא עברו את ההליך. הבחירה במועמדים באמצעות הליך זה לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף.
בדו"ח נטען עוד על ליקויים בפעילות הרשות ובפעילות שרים לקראת דיוני הוועדה לבדיקת מינויים. מהביקורת עולה, כי שרים ועוזריהם אינם מקפידים על אימות הפרטים שהמועמדים ממלאים בשאלון הייעודי. בנוסף, רשות החברות הממשלתיות לא גיבשה נוהל לאופן כתיבת חוות הדעת של הרפרנט מטעמה על דירקטורים ששרים מבקשים לחדש את כהונתם.
עוד נטען בדו"ח, כי חוות הדעת הן סובייקטיביות, לא שיטתיות ולא אחידות ולעתים הן אינן משמעותיות ואינן מבוססות דיין. "הרשות אינה עוקבת באופן רציף אחר השתתפות הדירקטורים בישיבות דירקטוריון, ואינה פועלת על פי חוק לפיטוריו של דירקטור הנעדר מישיבות דירקטוריון", מתריע עוד שפירא.
עוד עלה מהביקורת כי היו מקרים בהם לא נמצא ברשות החברות הממשלתיות תיעוד מלא של דיוניה של הוועדה לבדיקת מינויים וזאת, בניגוד לכללי מינהל תקין.
בביקורת גם נמצאו מקרים שבהם הבחירה במועמדים על ידי כמה שרים לא נעשתה על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולכן לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף. בדו"ח נטען עוד, כי רשות החברות הממשלתיות מעורבת לכל אורך תהליך מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. אבל מעורבותה הרבה ויכולת ההשפעה שלה על מינוי דירקטורים מגבירים את המתח בינה לבין השרים האחראים לחברות הממשלתיות.
"יש לעגן את שיטת נבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות, שתכליתה בחירת המועמדים הטובים והאיכותיים ביותר", קובע שפירא – "זאת תוך שמירה על שוויון הזדמנויות והיעדר משוא פנים תוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים, לרבות אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים כפי שנעשה בעבר, שבסופו של דבר פוגעים בתפקוד החברות הממשלתיות, ובמשתמע באינטרס הציבורי".
התרעות פיקוד העורף