ב-21 במאי הכריז בחגיגיות שר האוצר משה כחלון על צאתה לדרך של התוכנית "נטו משפחה", שבמסגרתה ייהנו הורים עובדים ממחיר מופחת עבור צהרונים לילדיהם. "כבר בחודשים הקרובים ההורים ירגישו תוספת של אלפי שקלים", בישר כחלון בעיניים בורקות. "הזדמנות שווה אמיתית מתחילה באפשרות לתעסוקה, וסבסוד הצהרונים הוא הקלה נוספת עבור המשפחות העובדות".

באותו מעמד נמסר כי המדינה תסבסד את התשלום לצהרונים באופן דיפרנציאלי, כך שסיוע גדול יותר יינתן למשפחות שגרות ביישובים חלשים. אין ספק, זו הייתה חגיגה של ממש להורים. רק דבר אחד עבר מתחת לרדאר הציבורי: העובדה שמדובר בסבסוד לשנת 2017. כלומר, עבור החודשים ספטמבר עד דצמבר. ומה יקרה ב־2018, כלומר, היום? שאלה טובה.

עם הנתונים האלה וההפתעה שבצדם, פנו חברי הכנסת מיקי לוי (יש עתיד), ג׳מעה אזברגה (בל"ד) ואורי מקלב (יהדות התורה) אל יו"ר ועדת הכספים משה גפני, בבקשה לקיים דיון דחוף במליאת הכנסת בנושא הפסקת תקצוב סבסוד מעונות יום החל משנת 2018 והכבדת הנטל על הורים עובדים.



"התוכנית סבסדה בעיקר את היישובים המוחלשים, והם אלו שצפויים להיות הנפגעים העיקריים אם לא יימצא תקציב למימון הסבסוד גם בשנת 2018. אם לא יאושר התקציב, יעלו מחירי הצהרונים בסכום של עד כ־600 שקלים לילד", הם כותבים. "עודפי הגבייה העצומים בקופת האוצר יכולים לאפשר המשך מימון לסבסוד הצהרונים".

בקואליציה קצת פחות מתרגשים. ח"כ ד"ר יפעת שאשא־ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויוזמת החוק לפיקוח על הצהרונים אומרת ל"מעריב": "מטרת החוק שיזמתי הוא לפקח על מחירי הצהרונים, על התכנים המועברים בהם, על תנאי הבטיחות והתברואה ועוד. סבסוד הצהרונים הוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית 'נטו משפחה' שהוביל שר האוצר כחלון. בהקשר זה, החוק והתוכנית לסבסוד הצהרונים משלימים זה את זה.



"הטענה שנשמעת לאחרונה מפי גורמים אינטרסנטיים שלפיה אזל הכסף ליישום התוכנית היא מופרכת ומשוללת כל יסוד. תוכנית הסבסוד לצהרונים אושרה לשנתיים, והיא ממשיכה לפעול כרגיל. מבדיקה שערכתי כבר לפני כשבועיים מול משרדי האוצר והחינוך עולה כי הפעולות התקציבית שנעשות הן פעולות פרוצדורליות וטכניות בלבד והיו ידועות מראש, דוגמת חתימה על קול קורא חדש לשנת התקציב החדשה".

ההשלכות הכלכליות

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפברואר השנה מדברים בעד עצמם: יש כשני מיליון משפחות עם ילדים בישראל. משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.4 ממשק בית ללא ילדים, כשההוצאות הגדולות ביותר היו על מעונות יום, משפחתונים וגנים פרטיים. כך היה במשך שנים.

בין לבין צצו ועדות מומחים, כמו הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי ("ועדת טרכטנברג") וועדת אלאלוף, שפסקו: אכן יקר, אכן קשה, יש לבוא לקראת ההורים. משנת הלימודים תשע"ג, הוחלט בוועדת טרכטנברג, תוחל בהדרגה מסגרת לימודים אוניברסלית לשעות אחר הצהריים לילדים בני 3, ולשם כך הוקצו שבעה מיליארד שקלים.

בחודש מאי השנה יצאה לדרך החלטת ממשלה מספר 2659, עם תקצוב של 300 מיליון שקלים נוספים. משרד החינוך הונחה להרחיב את התוכנית לסבסוד מסגרות לימודיות נוספות בשעות אחר הצהריים כבר בחודש ספטמבר 2017, זאת בהתייחס לגני הילדים הציבוריים ולבתי הספר המתוקצבים על ידי משרד החינוך, בהתאם לקביעות משרד החינוך בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר. אחר כך, כאמור, הגיעה הכרזתו החגיגית של כחלון.

ההורים המומים. אם אכן לא ישתנה דבר, ההוצאות שלהם שוב יזנקו. "הייתכן שהרפורמה של כחלון נגמרת בשלטי חוצות? אם כן, זה עצוב וזה כואב", אומרת רונית כספי, פרסומאית מרמת גן. "אני אמא לשתי בנות שהולכות לצהרונים, והחיסכון בסך 1,200 שקלים הוא סכום מאוד משמעותי. זאת פגיעה קשה גם לאנשים שמשתכרים יפה".

אורי שמש, מנהל בת ספר לשחייה ממעלה אדומים ואב לשלושה, מוטרד מאוד. "אני המום מהזמן הקצר שאפשר לנו לקחת קצת אוויר", הוא אומר. "אחת הסיבות לכך שהחלטתי להוציא את הילדים מהצהרונים הייתה המחיר המופקע. עכשיו, מפני שזה חוזר למחיר הגבוה, אצטרך שוב להוציא אותם עצמאית מהמסגרות. לי זה משבש את כל השבוע. המשכורת שלי נחתכת, שעות העבודה נחתכות, והכל כדי לחסוך את הסכומים האלה בכל חודש".

כמוהו מרגישה גם מירי קפילוטו-פדהצור, מנהלת שיווק ואם לשלושה: "לנו יש שני ילדים בצהרון. יש לזה כמובן השלכות כלכליות שלא מותירות ברירה אלא לשלם, כי שנינו, בעלי ואני, עובדים במשרה מלאה. אורח החיים בישראל בכלל לא מאפשר לנו לשקול משרה חלקית. מי בכלל יכול להרשות לעצמו? אבישי, בעלי, עובד מחוץ לעיר, כך שכל הנטל עלי. מדובר בילדינו היקרים לנו מכל, והתחושה היא שבשעה שתיים זורקים אותם לכלבים".

"תוכנית הצהרונים הממשלתית צריכה להיקרא 'צהרוני חלם'", אומר ישראל אליסף, מנהל תחום הגנים בארגון ההורים במערכת החינוך בירושלים. "לא ייאמן ששוב ושוב נושא הצהרונים לא מוסדר, ומאות אלפי הורים וילדים נמצאים באי־ ודאות אם יהיו צהרונים או לא, ואם יש תקציב. ככה לא מתנהלת מדינה מתוקנת. הממשלה חייבת לעשות לזה סוף ולהכניס את נושא הצהרונים לחוק התקציב באופן קבוע".

האם ייתכן שהכל טריקים וספינים ותו לא? ד״ר רות אבידר, מרצה בכירה וראש מסלול תקשורת שיווקית ממכללת עמק יזרעאל, לא שוללת את האפשרות. "העובדה כי הממשלה הכריזה בחגיגיות גדולה על סבסוד, ורק כמה חודשים לאחר מכן מתברר שאין תקציב לכך, תורמת לתחושה שזה הסיפור. הרי לא הגיוני שהממשלה לא ידעה קודם לכן שאין תקציב. 'ספין תקשורתי' מתאר מהלך טקטי יזום מצד גורם אינטרסנטי, שמטרתו למשוך את תשומת הלב התקשורתית והציבורית לנושא מסוים, ובכך להסיט את תשומת הלב מנושא אחר".

"נטו סיסמאות"

צהרונים ("מועדוניות" או "בתי תלמיד", כפי שהם נקראים במקומות מסוימים) הם מסגרות חינוכיות לילדים בגיל הגן ובית הספר היסודי, הפועלות לאחר סיום שעות הפעילות הפורמליות על ידי גורמים שונים: רשויות מקומיות, ארגוני נשים, החברה למתנ"סים ואנשים פרטיים. חוק פיקוח על בתי ספר התשכ"ט - 1969 איננו חל על מסגרות הפועלת אחרי שעות הלימודים, והמשרד אינו מעורב בהפעלת מסגרות אחר צהריים ובפיקוח עליהן, לרבות מסגרות הפועלת במבנה של מוסד חינוכי. יוצאות דופן הן מסגרות המיועדות לאוכלוסיות בסיכון, ובהן התוכנית מיל"ת ומועדוניות אגף שח"ר.

על פי אתר משרד החינוך, מאז שנת 2007 מאפשר משרד הכלכלה לצהרונים לבקש הכרה מהאגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד. לשם קבלת ההכרה נדרשים הצהרונים להגיש בקשה ולעמוד בתנאי סף חברתיים־כלכליים שקבע המשרד לעניין שעות הפעלת הצהרון, מספר הילדים בצהרון, בטיחות המבנה ועוד.

הדוח "תמונת מצב המדינה 2017" של מרכז טאוב שפורסם בשבוע שעבר, מזכיר כי אחד החלקים המרכזיים במחאה החברתית של 2011 היה מחאת העגלות, שביקשה להפנות את תשומת הלב לעלות הגבוהה של חינוך טרום־חובה, שבעטיה לא השתלם לרבות מהאמהות לילדים קטנים לשוב לשוק העבודה. הדוח מזכיר כי ההוצאה הפרטית על חינוך טרום חובה עלתה ב־40% בין 2003 ל־2010.

הנושא הזה כמובן עלה לדיון בוועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה, ולאור המלצותיה הוחלט ליישם את חוק לימוד חובה לגילי 3־4 בקרב כלל האוכלוסייה. "יישום החוק אכן הביא לירידה בהוצאה הפרטית על מסגרות חינוך לגילים אלה, אולם הייתה לו גם תופעת לוואי בלתי רצויה: עלייה בהוצאה על שכר הלימוד בגנים לבני שנתיים", כותבים מנסחי הדוח.

וכעת, אחרי שכבר התאפשר להורים לנשום לרווחה וליהנות מהנחה משמעותית בעלות הפעילות של אחרי שעות הלימודים, מתהפכת הקערה על פיה.
עוד בשבוע הראשון של נובמבר נשלח אל 120 חברי הכנסת מסמך ממזכירות הכנסת, בשם "דוח לעניין עמידה במגבלות הפיסקאליות". נכתב בו במפורש: "לא נלקחה בחשבון עלות הארכת סבסוד מסגרות לימודיות נוספות בשעות אחר הצהריים במהלך שנת 2018, וזאת לנוכח החלטת הממשלה שקבעה מימון בעניין זה רק לשנת 2017". אולם הזמן חלף ודבר לא קרה.

״נטו משפחה? נטו סיסמאות", אומר ח"כ מיקי לוי. "כפי שאני מתריע כבר חודשיים: הממשלה מפסיקה לסבסד צהרונים ומשפחתונים, והנטל הכלכלי שוב יוטל על כתפי הציבור העובד. החלטת הממשלה הסתיימה אתמול ואיתה המימון, למרות הבטחות חוזרות של שר האוצר וסגנו להמשיך לתקצב זאת. הממשלה הזו, שמוצאת זמן לאשר חוקים מושחתים, לא מוצאת זמן לעסוק בציבור. אין לה זמן לדון במתווה הנכים, אין לה זמן לדון במשבר הסיעוד, ועכשיו גם אין לממשלה זמן וכסף להמשיך לתקצב את מימון הצהרונים.



"הציבור העובד ימשיך לממן את הצרכים הקואליציוניים של הממשלה על חשבונו, ועוד משפחות יכנסו למעגל העוני ויאלצו לצאת משוק העבודה. זאת ממשלה בלי חזון שמנהלת מלחמת הישרדות עיקשת, כשהדברים החשובים באמת לא מעניינים אף אחד משריה. אני אמשיך להיאבק מדי יום בדרישה לתקצב את הצהרונים, עד שהממשלה תמצא את הכסף".

ד"ר אורית דרור־לוי, ראש החוג לגיל הרך במכללת אורנים, מדגישה כי ההחלטות סביב הצהרונים היו יתד באחריות שמדינת ישראל צריכה לקחת בחינוכם של ילדים בגיל הרך: "הציבור חייב להיות מודע ופעיל בתביעת זכויותיו בכל הקשור לאחריות המדינה בגילים הללו. אסור להתבלבל: מדובר בחינוך, וחינוך הוא זכות בסיסית של אזרחים. החוק הסדיר את התשלום והציב רף של סטנדרטים כבסיס ראשוני. מתוך בסיס זה יש להתקדם לשיפור הזמינות ובעיקר שיפור האיכות. חייבים להתקדם ולא לסגת לאחור".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בכוונת משרד האוצר להמשיך להפעיל את התוכנית".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד ערוך להמשיך את הפעלת הצהרוניות וממתין שמשרד האוצר יעביר לו את התקציב הנוסף אשר נדרש להמשך הפעלתן עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית".