עולמן של אמהות גרושות וחד־הוריות בישראל מיטלטל כבר כשנתיים, מאז שהוגשה הצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך. להצעת החוק הצטרפה גם פסיקת העליון מחודש יולי האחרון, שקבעה כי במקרה של משמורת משותפת, נשים גם ישלמו מזונות, בהתאם ליכולות הכלכליות של בני הזוג. לאחריה, טוענות נשים רבות, החלה הצפה של תביעות למשמורת משותפת ולהפחתה או ביטול דמי המזונות. בארגוני הנשים סבורים כי יש קשר הדוק בין הדברים. קרוב ל־100 נשים חד־הוריות הפגינו במוצאי שבת מול ביתה של שרת המשפטים איילת שקד, כשהן לבושות בגלימה אדומה וכובע של שפחה, בדומה לדמויות בסדרה "סיפורה של שפחה". הן דורשות לבטל את הצעת החוק לשינוי חזקת הגיל הרך, לבחון לעומק את גל הבקשות למשמורת משותפת שהתגבר לאחרונה, ולהבין את המניעים מאחוריו. 
 

“מאות נשים מספרות לאחרונה שלאחר שיש כבר הסכם חתום, מוגשות בקשות למשמורת משותפת ודרישה לביטול או הפחתת מזונות”, טוענת שירן פרץ מהארגון “אמא ללא תנאים”. “’סיפורה של שפחה’ מתאים, כי החלטנו להעביר את הכאב של אמא, שנושאת את ילדה תשעה חודשים ונאלצת למסור אותו ולראות כיצד מגדלים אותו במקום אחר. החוק הזה מתייחס לילדים שלנו כאל קלף מיקוח. ביטול החזקה יביא למצב בו האבות לא ישלמו מזונות ויעדיפו לשלם קנס על כך שהם מפרים את הסדרי הראייה. כלכלית, זה סידור נוח יותר”. 
 

עוול לילדים



חזקת הגיל הרך מעניקה לאם משמורת אוטומטית על הילדים עד הגיעם לגיל 6. הצעת החוק לביטול חוק חזקת הגיל הרך, שהועלתה לפני כשנתיים על ידי ח”כ יואב קיש (הליכוד), מבקשת לשנות את הגיל לשנתיים, ומגיל זה להעניק הורות משותפת. “הבעיה היא שכבר כשנתיים מאז הוגשה הצעת החוק, כל שופט מתנהל על פי דרכו”, אומרת בובה לוי מעמותת “הקול הנשי”. “ילד רך שעבר מסכת גירושים וטראומה, לא צריך להיטלטל בין שני בתים. הוא בקושי מדבר, לא יכול להביע את צרכיו בקול רם או לספר מה עובר עליו. כל שופט מתנהל כרצונו, ויש פסיקות שבהן ילדים עוברים למשמורת משותפת ואפילו למשמורת האב, וזאת עוד בטרם החוק עבר”.


 

נ’ , בת 32 מהצפון, היא אם לשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים. פורמלית, היא גרושה כבר שנתיים, אף שהתהליך המתיש טרם נגמר. בתחילה, הגרוש שלה ויתר על הילדים והעניק לה משמורת מלאה, וביקש רק הסדרי ראייה פעמיים בשבוע למשך שעתיים, ללא שבתות. “שנינו קרייריסטים, אבל אני זאת שבפועל הייתי 100% עם הילדים, בטיפול נמרץ ובכל הטיפולים הדרושים”, היא מספרת. “במקביל, עבדתי קשה. בזמן שהוא סיים תואר שני, אני לא הצלחתי לסיים את שלי. תוך כדי ההליך, הוא ניסה הכל. הוא איים שימוטט אותי כלכלית, דרש שאוותר על הדירה, אבל במילה אחת לא הזכיר את הילדים, אלא נתן לי משמורת מלאה. הוא הפיל עלי את הנטל העצום של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים ולא העביר שקל, למרות שבעבודה שלו מסבסדים חוגים ושכר לימוד לגנים ועוד”.
 

לאחר שהוסכם על סכום של 1,400 שקלים לילד, החל הגרוש של נ’ לשלם מזונות. במקביל, לפני כמה חודשים, הוא שלף, לדבריה, שפן מהכובע ודרש משמורת משותפת והפחתת מזונות משמעותית. לטענת נ’, “זה קרה מיד לאחר הדיון בעליון. הוא בקושי רואה אותם, מחזיר אותם מוקדם, כשהם רעבים ומלוכלכים, לא שותף בטיפולים שהם עוברים, לא עוזר בקבלת ההחלטות, לא מתעניין במה שעובר עליהם, בשאלה איפה ילמדו, רק הפן הכלכלי מוביל אותו. הוא בנה את עצמו כלכלית על חשבוני, ועכשיו אני צריכה לצאת ולשרוד”.
 

נ’ מספרת שגרושה התנגד לאבחון עבור הילד הגדול, עד שהדבר גבל בפגיעה ממשית בו. לדבריה, היא עובדת ובמקביל נמצאת איתו חמש פעמים בשבוע במכון טיפולי למשך שעתיים בכל פעם. אביו לא הגיע לאף אחד מהטיפולים. “הפחד שלי הוא שהילדים יתפרקו”, היא משתפת. “קשה להם מאוד. כל הזמן הזה התמודדתי לבד כדי לשקם אותם ולהעניק להם בית חם ויציבות. ילדים כאלה חייבים יציבות בחיים. ואם הם יטולטלו מבית לבית, זה יוביל לנפילה ולנזק ממשי. היום הם ישנים אצלו לילה אחד וחוזרים מיד אחרי כן מבולבלים, סהרוריים וחסרי שקט. הגדול חוזר לא רגוע והופך אלים בגן, בוכה המון ובכל פעם זה שני צעדים אחורה עד שאני מאפסת אותו חזרה על ידי חיבוק וחום. כשהוא חוזר לבית שלו ולמקום הבטוח שלו, את רואה ילד אחר לגמרי. אבא שלא היה שם עבורו בזמן נישואים, לא יהיה אבא גם אחר כך”.


 

ההפגנה שלשום יצאה לדרך ביוזמת שלושה ארגונים – “הקול הנשי”, “אמא ללא תנאים” ו”לביאות בשטח”, שאותם מובילות נשים חד־הוריות על רקע גל תביעות למשמורת והפחתת מזונות. הנשים המובילות את המחאה, חד־הוריות בעצמן, נוכחות בדיונים בכנסת בעניין הצעת החוק, מפעילות קבוצות בפייסבוק ומנהלות הסברה בקרב נשים וגברים. 
 

“הפגנו מול הבית של השרה שקד, כי לה יש יכולת להשפיע ולתת את המילה האחרונה”, אומרת לוי. “לצערנו, ח”כ קיש לא מעוניין לשמוע באמת את הפרטים ואת ההשפעות על הילד כפי שאנו מציגות בפניו. הוא מעדיף לצאת מהדיון כשאנו מדברות. לפני זמן קצר שאלתי אותו האם מבין את המשמעויות ואת העובדה שהחוק לא מיטיב עם הילד, והוא ענה ‘לא ירדתי לעובי הקורה ולכל הפרטים, אבל זו הצעה טובה’. הוא לא יורד לפרטים של ההצעה שהוא עצמו מציע”.
 

ח"כ קיש מסר בתגובה: "אני עובד על הצעת חוק הגיל הרך מאז שנכנסתי לכנסת: עשרות פגישות, שעות של קריאה ודיונים, שתי ועדות ממשלתיות שממליצות לבטל את חזקת הגיל הרך, ואני לא מבין מה ההשלכות של הצעתי? העניין בנפשי לטובת הילדים, ומי שמתנגד ומנסה לעצור זאת מתוך תפיסות אנכרוניסטיות, אנטי־פמיניסטיות שמנוגדות לעבודה של שנים בועדות הממשלתיות, הוא עיוור או שקרן".
 

“עד לפני שנתיים, כשלא הקבילו בין משמורת משותפת להפחתת מזונות, אבות לא ביקשו משמורת משותפת אחרי גיל 6”, אומרת לוי. “היום, בתי המשפט מוצפים בתביעות למשמורת. בפועל, עושים עוול לילדים. במדינות רבות ראו שלאחר ביטול חזקת הגיל הרך, עדיין ההורה העיקרי הוא האמא, ונוצר מצב שהאב מקבל הפחתת מזונות, אבל לא באמת עומד בתנאי המשמורת".
 

“אנחנו דורשות שבית המשפט יבחן את התנהלות בני הזוג במהלך הנישואים: מי היה המטפל העיקרי, מי נכח יותר, האם להורה היה קשר טוב עם הילד”, אומרת גלית נחום מ”הקול הנשי”. “שיהיו סנקציות נגד הורה שלא לוקח אחריות על ילדיו, אם במובן הכלכלי ואם בקיום הסדרי ראייה. הכסף שלנו לא שקוף, גם אנחנו מזינות את ילדינו”. 
 

מרבית הנשים המוחות אינן מתנגדות למשמורת משותפת, שבה האב לוקח חלק פעיל ומלא בגידול הילדים, אלא רק מבקשות להפנות תשומת לב לאותם מקרים בהם אבות, שכלל או כמעט לא היו מעורבים בחיי ילדיהם, דורשים לפתע משמורת משותפת, וזאת בשל אינטרס כלכלי של הפחתת המזונות. מנגד, טוענים בארגוני הגברים, כי מטרתן היחידה של הנשים היא לשמור על המצב כיום, שבו גברים משלמים מזונות לנשים, ולא להפך. “כיום פתוחים כ־80 אלף תיקי הוצאה לפועל נגד אבות שלא משלמים מזונות”, מסבירה נחום. “לא מעט נשים מוותרות על המזונות רק כדי לאפשר המשך חיים תקין לילדים. בית המשפט אמור להבין שיש פה סחיטה ולעשות צדק”. 
 

מסע נקמה



ג’ (32) מתגוררת עם חמשת ילדיה במושב בדרום. האב אינו מצוי בקשר עם ילדיו ואינו רוצה בקשר כזה. ג’ נאלצה לעבור לדירה אחרת ובכך להפחית את תשלומי שכר הדירה הכבדים, אך בית המשפט החליט כי עליה לחזור לביתה או שהמשמורת תעבור לאב. “כל מה אני מבקשת הוא לשקם את חיי, שהוא בכלל לא מכיר בהם”, היא מספרת. “לפני כמה שבועות הוא ביקש הפחתת מזונות, לא כדי לגדל אותם, אלא על פי דברי עורכת הדין שלו, כדי לשלב אותם בפנימיות. מדובר במסע נקמה. עברתי דירה כדי להקל על הנטל, והוא לא מוכן לרשום אותם למוסדות לימוד. כעת הם יושבים בבית ולא מצויים במסגרות". 

בכל יום מוצפים הארגונים בפניות של נשים חסרות אונים, מוחלשות בעל כורחן, שנאלצות לנהל מלחמה כלכלית ומשפטית מול הגרוש ולעתים גם מול מערכות הרווחה. במקרה של ח’, בת 36 מחיפה, האב נמצא בחו”ל כמה חודשים בשנה ומוגדר על ידה ועל ידי ילדיה כ”סוג של דוד” ולא כאבא. כל זה לא מנע ממנו לדרוש משמורת משותפת. “הוא טס לחודשים שלמים, פוגש אותם ליומיים ואז שב בחזרה”, מספרת ח’. “בהסכם הגירושים שלנו יש תוכנית הורית, שבמסגרתה הוא אמור לקחת אותם כמה פעמים בשבוע אליו. הוא שינה את דעתו כל הזמן, ועכשיו כבר שנתיים וחצי הוא גר בחו”ל ולא לוקח אותם”.
 

בינתיים נמשכו הדיונים המשפטיים בין השניים, והשופטת חייבה את האב לשלם מזונות לפי התוכנית ההורית שנקבעה, שהם נמוכים משמעותית. לדבריה של ח’, הוא שמע על הצעת החוק לשינוי חזקת הגיל הרך. “אחרי שהתוודה בדיוני עבר בבית המשפט שקשה לו לקחת את הילדים, הוא הרהיב עוז והודה ש’אם תהיה משמורת משותפת, לפי החוק החדש אני לא אצטרך לשלם מזונות, ואז אחזור לארץ ואקח את הילדים’. אחרי שנים שהוא לא בקשר איתם, הוא מפעיל רק את השיקול הכלכלי. וכמו שמתנהל היום התהליך, קשה להם מאוד. אחרי כל ביקור הם נסערים וזה מאוד מבלבל אותם”.
 

גם נ’ מירושלים מספרת סיפור דומה: יש לה שני ילדים קטנים, ולפני חודשיים הגרוש שלה הגיש בקשה להפחתת מזונות. כשזו לא אושרה, הודיע לה שלאחר התייעצות עם עורך דינו, החליט לבקש משמורת משותפת. “ברור שהמניע הוא הפחתת מזונות”, היא אומרת. “אנחנו גרושים כבר תשע שנים. לפני חמש שנים הוא ויתר על הילדים באמצע השבוע ונשאר רק עם סוף שבוע אחת לשבועיים. הוא ישן כל השבת, והם מעסיקים את עצמם לבד. הוא לא מעורב, לא יודע את שם המורה לא משתתף באבחונים שלהם. אבל כל זה לא מפריע לבית המשפט לדון בבקשתו למשמורת משותפת”. המצב הנוכחי גורם לנשים רבות לפנות לעזרה במקום בלתי צפוי - בית הדין הרבני, שפוסק תמיד על פי חזקת הגיל הרך וקובע משמורת מלאה לאם עד גיל 6. “מחקרים מראים שילד בתקופת ההתפתחות לא צריך שני בתים", אומרת דניאל ביכלר חן מ”לביאות בשטח”. "זה יוצר אצלו בלבול, זעם וחוסר יציבות. יש מקום לעבוד על הורות הדדית ולבדוק מי ההורה המשמעותי לפני שמעניקים משמורת משותפת. עד גיל 6, קולו של הילד נבלע. אנחנו פה כדי לומר את מה שהוא לא מסוגל ויכול”.