אשכנזי לא נעצר אחרי גל המחאה שהוביל. תמיד אפשר למצוא אותו בכיכרות. מלחמת לבנון הראשונה, השנייה, השוויון בנטל, מחאת הצדק החברתי, וכעת הוא משמש כשגריר נודד של מחאת רוטשילד, מדי שבוע הוא בעיר אחרת, נושא דברים, מהפכן בהגדרה. “אני חושב שלריבון יש מה לומר, ואני מסייע לו", הוא מסביר. “הרבה פעמים אתה שומע חברי כנסת שחושבים שהכנסת היא הריבון, אבל יש להם בלבול בסיסי בהבנת הדמוקרטיה".
“בעבר לדברים היה תוקף. מפלגות העמידו מצע אידיאולוגי, וגודלן היווה גורם משמעותי בקביעת כיוון הממשלה. היום מדובר ברסיסי מפלגות. המפלגה הכי גדולה היא רבע מחברי הכנסת, ולכן קבוצות קטנות הן בעלות השפעה גדולה, ובוודאי לא מייצגות את הריבון".
“אתה מתעלם מהמשמעויות הדמוקרטיות והחוקיות. על פי חוק אסור לקבל מתנות. המגבלות ברורות, והנה יש ראש ממשלה שמודה, ועל השאר אני כרגע לא מדבר. מיהו ראש הממשלה? האיש שצריך להקרין יושרה. ולכן כשאתה שואל אם אני נגד הממסד, אז ממש לא, אני בעד ממשל תקין".
“חולק עליך. העניים לא קיימים, שקופים? מבחינה כלכלית חלק מהאוכלוסייה אומנם מבלה, נוסע לחו"ל, אבל זה לא יותר מ–50%. אני מסתכל על הילדים שלי. אקדמאים, מקבלים משכורות מכובדות, ובכל זאת לא יכולים להרשות לעצמם דברים בסיסיים. כשאתה אומר שהמצב הכלכלי לא רע, זה נכון לגבי חלק מהאוכלוסייה".
“סליחה, כמה מנדטים יש לליכוד? 30. רבע כנסת פלוס משמעת קואליציונית משתקים כאן לחלוטין את הגוף. אין למעשה למדינת ישראל בית מחוקקים. ראש הממשלה מחליט איזה חוק יעלה ואיזה לא. כולם מדברים על עצמאות הרשויות ומאשימים את הרשות המשפטית שהיא שורש הרע. לא שמעתי את הטענה שראש הממשלה הוא בעצם דיקטטור. החלטה שלו מחייבת לא רק את הממשלה אלא גם את בית הנבחרים. זו דיקטטורה".
“הייתי מפקד מוצב דמיה בבקעה. סוף 1970 המלך חוסיין טאטא את אנשי ספטמבר השחור לכיווננו, ודיין נחת עם מסוק, בא לצפות מהמוצב במתרחש, כי כל מיני פת"חניקים עברו את הגדר והסגירו את עצמם. חצי שעה אחרי שעזב קיבלתי פקודה לירות בכל מי שמסגיר את עצמו".
התיאוריה של אשכנזי אכן התממשה. המחאה צברה תאוצה, לא אלף מפגינים שניסו להזיז את דיין ממקומו אלא אלפים. “באו להפגנות יחידות שבדיוק השתחררו מהמילואים", הוא מספר. “זה התחיל מפלוגת צנחנים שהופיעה עוד לפני שהזדכתה על הציוד. לבקשתי החיילים שמו את הנשק בשמירת מאהל מחשש לפרובוקציות. אחרי זה בא גדוד ואחר כך חטיבת שריון על מפקדיה. סיפר לי אחד השרים באותה ממשלה, שהיו דיונים מה יהיה אם בפעם הבאה תבוא אוגדה, כי האוגדות עמדו להשתחרר. מה יהיה אם יבואו עם נשק? גולדה לא התפטרה בגלל שרצתה. היו דיונים מה יקרה אם היא לא תתפטר".
“מאז דפני ליף כל מפלגה רוצה להיראות חברתית. אני לא מדבר על התוכן, רק מנסה להפגין חברתיות. התודעה היא שחייב לבוא שינוי חברתי, צדק חברתי. קח את הבחורה (עדי לוסטיג - א"ל) שקמה ואמרה שלא יקום כפר נופש פרטי בחוף פלמחים. זה לא קרה בדור שלי. לדור שלי עוד היה כבוד לשלטון. אין סוף דוגמאות. כל הדברים הטובים מתחילים מלמטה. הריבון, העם, הבין שמלמעלה לא תבוא הישועה".
“מהפכות עמוקות לא קורות ביום. שלטון שיושב זמן ממושך מדי משחית את עצמו ואת סביבתו. לוקח זמן לאנשים להבין ולהתארגן, אבל אנחנו בתקופה מרתקת שבה פעם שנייה שלטון הולך לאבד את עצמו. אתה יושב ומסתכל איך הוא מתפורר, וזה היה קורה יותר מוקדם אם הייתה אלטרנטיבה יותר ברורה ומגובשת. לכן זה משתהה, אבל זה הולך לקרות. מניין האנשים במדינה שרוצה שינוי הולך וגדל".
אשכנזי לא בחור צעיר, אבל זה לא מפריע לו, גם בשלב זה של חייו, לתכנן הקמת מפלגה חדשה, אף על פי שניסיונות העבר לא ממש צלחו. “אני מנסה לאגד מאות ואולי אלפי קבוצות בארץ שחותרות לשינוי", הוא גילה. “לאגד סביב מכנה משותף מצומצם וליצור בבחירות הבאות אלטרנטיבה שאולי תהיה לשון מאזניים. יש לי מפלגת מדף שנקראת ‘צדק חברתי', ואנחנו מעבדים כעת את התקנון. רשימה שתרוץ לכנסת בבחירות הבאות".
“לא רוצה להתחייב, כי מתנהלים דיונים. יש כמה אנשים רציניים בעלי דרגות גבוהות בצבא, שירותי הביטחון, ראשי מועצות. לא אציג את מועמדותי לכנסת, אבל ייתכן שאעמוד בראש הרשימה. אני חושב שדור אחר צריך לשבת שם, רק צריך להבטיח שהוא ימלא את העקרונות".
“אני סבא ויש לי שישה נכדים. אני רואה מסביב משפחות צעירות, משכילות, עוזבות את הארץ. איזה עתיד יהיה להן, יקימו פזורה בקנדה? המפעל הציוני מחייב הגדרה מחדש ומדיניות אסטרטגית. אי אפשר להתנהל כמו שהרגזת אותי מקודם, שהכלכלה פורחת. הכל עניין של דרך איזו פריזמה אתה מסתכל. אני חושב שאנחנו עומדים בפני שינוי דרמטי. יש לוחות טקטוניים שזזים, הלמטה לא מוכן לקבל את המציאות והולך לעצב אותה. היא תהיה מדינה אחרת לחלוטין בעוד שבע או עשר שנים. מדינה יותר נקייה".
התרעות פיקוד העורף