החלטה זו היא צעד שאפתני של הממשלה ומחלקת משימות בין שלל גופים ובהם: משרדי הממשלה, בתי החולים, רשות הכבאות, רשות המסים והאקדמיה (באמצעות המל"ג) ובמרכז להעצמת האזרח מציינים בדוח לשבח את רצינות העבודה במשרד ראש הממשלה ובנציבות שירות המדינה בכל הנוגע לתכנון המתווה. אבל יישומו הלוקה בחסר מטריד: סעיפי ההחלטה הנוגעים ברשות המסים וברשות הכבאות וההצלה זכו להתעלמות ונציגי הגופים הללו מעולם לא נכחו בפגישות הוועדה. חלק ניכר מההחלטה מוקדש לשילוב חרדים במערכת הבריאות אך גם שם לא נרשמה התקדמות כאשר למשל המאמץ לאתר מועמדים מתאימים מהאוכלוסייה החרדית למעבדות הרפואיות נתקע באוצר.
חלקו של המגזר החרדי באוכלוסייה צפוי לגדול מ-11% ל-18% רק בתוך שני העשורים הקרובים כשבתוך 50 שנה החרדים צפויים להיות כשליש מאוכלוסיית ישראל. הנתונים הללו ידועים היטב למקבלי ההחלטות וגם נתוני התעסוקה הנמוכים, האבטלה והעוני במגזר החרדי בעיקר בקרב הגברים. תחזיות עגומות של משרד האוצר, הביטוח הלאומי וגורמים נוספים קובעות כי אם לא תעשה הממשלה צעדים דרמטיים כדי להגביר את שילובם בשוק התעסוקה של גברים חרדים, העול על הכלכלה הישראלית ועל משלמי המיסים העובדים צפוי לחנוק את המשק ואת קופת הביטוח הלאומי המידלדלת. אפילו במפלגות החרדיות עליהן נשענת הממשלה הנוכחית מבינים זאת ויודעים היטב כי בישיבות החרדיות מסתררת אבטלה סמויה בהיקפים מטרידים ולא רק לומדי תורה שתורתם אמנותם.
מכאן החלטת הממשלה שמאז נוספו לה החלטה דומה ואף חקיקה מתאימה אבל התוצאות בשטח עדיין לא משביעות רצון. עו"ד עינת פישר-לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, אומרת למעריב: " שילוב המגזר החרדי בשירות הציבורי קריטי הן בהיבט הכלכל והן בהיבט החברתי, במימוש הזכות לייצוג הולם ובהגברת הלכידות הישראלית. הממשלה הכירה בכך אבל החלטות והצהרות אינן מייצרות שינוי, אם אין גם הקפדה על ביצוען. בשנתיים שחלפו יושמה החלטת הממשלה באופן חלקי בלבד והדרך עוד ארוכה לטיפול אמיתי ואפקטיבי בסוגיה".
התרעות פיקוד העורף