רופאים קוראים לכנסת להלאים את שירות בריאות התלמיד

איגוד רופאי בריאות הציבור העלה בשבוע שעבר בפני ועדת החינוך של הכנסת הצעה להצבת שירות בריאות התלמיד תחת רשות ממלכתית אחת. 

קריאה זו באה לאור ניסיון 15 השנים האחרונות, שבהן עבר שירות בריאות התלמיד טלטלות ושינויים מרחיקי לכת שעיקרם תת־תקצוב, מיקור־חוץ והלאמה חוזרת חלקית. נכון להיום מפוצל השירות ברחבי הארץ בין שלושה מפעילים: משרד הבריאות במחוזות הדרום, אשקלון, ומהשנה הנוכחית גם מחוז הצפון; נטלי במחוזות ירושלים, חיפה ונפת נתניה; ופמי־פרימיום במחוזות המרכז ותל אביב. 
 

הדרישה להחזיר את השירות בכלל המחוזות לאחריות ממשלתית ישירה קשורה להשלכות הבעייתיות של מודל מיקור־חוץ ושל תת־התקצוב של השירות. בעוד שבמודל ההפעלה הקודם הייתה לכל בית ספר אחות קבועה, במודל ההפעלה המופרט מחזיק הספק מאגר אחיות הנשלחות לבתי ספר שונים. 

מאיה (שם בדוי), שעובדת כאחות בריאות התלמיד במשך עשרים שנה, מספרת: "בעבר היה רצף טיפולי, כיום לכל אחות יש 12־13 בתי ספר. הרצף הטיפולי נהרס. הילד הפך למספר. אין לי שום מידע על הילד, למעט הצהרות בריאות של ההורים". 
 

לדבריה: "אין לי זמן לעשות את מלוא התפקידים ולמלא את המחויבות שלי לבתי הספר, כי מעבירים אותי ממקום למקום כדי לעמוד ביעדי החיסונים. אומרים לנו לעשות 120 חיסונים ביום". נירית (שם בדוי), שעובדת כאחות במחוז אשקלון: "אני נמצאת בבית ספר יום בשבועיים, כך שאין אפשרות ליצור עם התלמידים את האינטראקציה הנדרשת כדי שיוכלו לסמוך על האחות ולהיעזר בה". יו"ר הסתדרות האחיות בישראל, אילנה כהן, רואה באספקת השירות על ידי חברות פרטיות "הפרטה של ילדים". 
 

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' נדב דוידוביץ', מסביר כי במודל הפעלת השירות הקיים כיום "האחיות הן קבלניות ביצוע, ומסתכלים כמעט רק על החיסונים, גם אם זה בא על חשבון קידום בריאות שאינו מדיד: תוכניות למניעת השמנה, חינוך מיני והשתתפות האחות כחלק מסגל ביה"ס בגיבוש תוכנית לימודים". 

 

חשוב לציין כי בפרמטר של יחס אחות לתלמידים חל בשמונה השנים האחרונות שינוי מגמה מובהק – היחס עומד כיום על אחות לכל 2,686 תלמידים. אולם כפי שמסבירה מוריה אשכנזי, ראש חטיבת אחיות בריאות הציבור בהסתדרות האחיות, מדובר בממוצע ארצי שמאחוריו מסתתרים מקרים רבים שבהם אחות מופקדת על 20 בתי ספר, ולעתים אף יותר. 
 

יחס זה עדיין גבוה מזה שהיה . כפי שמצוין בנייר העמדה שהוגש לחברי ועדת החינוך, באיגוד רופאי בריאות הציבור סבורים כי בתנאים שנוצרו אין האחיות מסוגלות למלא את תפקידן המקורי בקידום בריאות במובנו הרחב, אשר חשיבותו מוכרת ברחבי העולם הן כאמצעי למניעת תופעות כמו השמנת יתר, עישון והעברת מחלות מידבקות, והן כמערך יעיל בהתמודדות עם אירועים חריגים כמו התפרצות מגיפות. לדברי ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור, "נדרשת ראייה הוליסטית של התחום, והרשות שאנו דורשים להקים נועדה להתייחס לבריאות הילד מלידה ועד גיל 18".
 

מלבד הנימוקים המקצועיים והעקרוניים, מדגיש רמי אדוט, חוקר במרכז חזן שבמכון ון־ליר: "חשוב לזכור כי הדרישה לחזרה להפעלה ישירה נשענת על סעיף מפורש בהסכם ניסנקורן־כחלון, שלפיו כל אחיות בריאות התלמיד תוחזרנה להעסקה ישירה על ידי משרד הבריאות". בעניין זה מסר משרד האוצר כי "הליך ההעסקה הישירה של אחיות בריאות התלמיד, שמעוגן בהסכם ניסנקורן־כחלון מחודש יולי 2015, נמצא בתהליכי איוש הדרגתיים. הליך הקליטה והאיוש מתוקצב בהתאם לאיושים בפועל ולהסכמים הקיימים כיום". 
 

עמדתו הרשמית של משרד הבריאות מעורפלת במידה מסוימת ונמנעת מהתייחסות מפורשת לדרישת ההלאמה: "נכון להיום, השירות ניתן בצורה טובה בכל המחוזות. קיים חוזה עם החברות המספקות את השירות לשנתיים נוספות. בתום התקופה תיערך בחינה נוספת של אופן מתן השירות". אולם בדיון בוועדת החינוך של הכנסת בשבוע שעבר התגאה ד"ר אודי קלינר, סגן ראש שירותי בריאות הציבור, במהלך החזרת השירות במחוז הצפון לידי המדינה שנעשה לאחרונה, מה שעשוי להעיד כי הדרג המקצועי הבכיר במשרד נוטה להעדיף את מודל האחריות הממשלתית הישירה. משרד החינוך נמנע מלמסור את עמדתו ביחס לדרישת איגוד רופאי בריאות הציבור.