בישראל היו אשתקד כ-2.02 מיליון משפחות לעומת כ-1.69 מיליון ב-2007, כך מסרה היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפרסמה נתונים לרגל יום המשפחה. על פי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.7 נפשות - ללא שינוי בעשור האחרון. המגורים במסגרת המשפחה הם עדיין הנפוצים ביותר. כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17. עוד עולה מהנתונים כי שיעור הזוגות ללא ילדים גבוה יותר במשפחות בהן ראש משק הבית יהודי (28%). במשפחות בהן ראש משק הבית ערבי שיעור המשפחות עם ילד אחד לפחות עד גיל 17 נמוך משמעותית (11%).

 כ-11% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חד הוריות (כ-123 אלף) בדומה לשיעור בעשור האחרון. בראש של כ-90% מהמשפחות החד הוריות עומדת אישה. כ-19% מכלל האמהות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הן רווקות לעומת כ-14% לפני עשר שנים נתון המצביע על גידול משמעותי בשיעור הרווקות היולדות כאשר אינן נשואות.



מבין הערים הגדולות המונות מאה אלף תושבים ויותר, שיעור המשפחות הגבוה ביותר עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש - כ-73%, לעומת כ-49% בלבד בממוצע הארצי. כ-95% מהזוגות בישראל הן זוגות נשואים, והיתר (כ-84 אלף זוגות) הם זוגות החיים יחד ללא נישואים. בהשוואה למדינות מפותחות שיעור הזוגות הלא נשואים החיים יחד בישראל הוא נמוך יותר.


במשקי בית של זוג עם ילדים שיעור משקי הבית עם מועסקים גבוה לעומת משקי הבית ללא ילדים - 95.2% לעומת 66.1% בהתאמה. ההוצאה החודשית הממוצעת במשקי הבית בישראל עמדה על 15,805 שקלים. משקי בית עם הילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 יותר לעומת משקי בית ללא ילדים - 18,744 שקלים לעומת 13,411 שקלים לחודש בהתאמה.



בלמ"ס ציינו עוד כי ההוצאה של משקי בית עם ילדים על סעיף החינוך עמדה בממוצע על 1,587 שקלים בחודש. ההוצאות הגדולות ביותר היו על מעונות יום, משפחתונים וגנים פרטיים - 472 שקלים המהווים 29.8% מסך ההוצאות על חינוך. על חוגים ושיעורי עזר ההוצאה הממוצעת עמדה על 321 ש"ח בחודש (20.2%) ועל צהרונים - 154 שקלים (9.7%).

שיעור ההכנסה מעבודה במשקי בית שבהם עד שני ילדים הוא הגבוה ביותר - 89%. ושיעור ההכנסה מקצבאות ותמיכות הוא הנמוך ביותר - 7.6%. בלמ"ס ציינו כי ככל שעולה העשירון קטן משמעותית שיעורים של משקי בית עם שלושה ילדים ויותר מסך האוכלוסייה.