החקירה המשותפת שניהלה הרשות לניירות ערך (ני"ע), בסיוע של היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 במשטרה, בפרשת בזק (תיק 4,000), הוסר הלילה (שלישי), והוא חושף שורה של עבירות חמורות שבוצעו, לכאורה, על ידי בעלי תפקידים בכירים בבזק, במשרד התקשורת ובסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת מיזוג בזק עם חברת YES. 



הסרת הצו מחזקת את הערכה לפיה החוקרים הצליחו "לשבור" את אחד החשודים בפרשה, ולהגיע עמו להבנות בטרם יחתום על הסכם עד מדינה או הסדר טיעון, לפיו יומתק עונשו בתמורה לעדות רציפה ומהימנה.



עוד נודע כי חקירת ני"ע העלתה חשדות חמורים לפיהם, בתמורה לסיקור אוהד ומתחשב בנתניהו ובבני משפחתו, קיבל בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', כך נטען, הטבות מרחיקות לכת לאישור עסקת המיזוג בין חברת בזק ל-YES, וזאת בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד התקשורת.



מי שסייע, על פי החשד, במתן ההטבות מטעמו רה"מ היה שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, וזאת, כאמור, על פי החשד באמצעותו של ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של ראש הממשלה.



צילומים: אבשלום ששוני
צילומים: אבשלום ששוני



יש לציין כי החקירה הגלויה החלה ביוני 2017, במסגרת מה שכונה אז "פרשת בזק-YES", שהתנהלה על ידי ני"ע, לאחר חקירה סמויה שארכה מספר חודשים. במהלך החקירה האמורה נבדק חשד לביצוע של עבירות פליליות בניירות ערך לרבות עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות של שיבוש מהלכי משפט מצד מרבית החשודים בפרשה.



במסגרת החקירה "נולדו" שתי פרשות נוספות, שהאחת קשורה לחברת חלל והשנייה מכונה פרשת שלמה פילבר. מלבד זאת, נחשפו בחקירה ראיות, לכאורה, המעלות חשד כבד לעבירות חמורות שבוצעו גם באמצעות אתר וואלה.



גורם בכיר במערכת אכיפת החוק אישר למעריב את הפרטים: "זו פרשה מסועפת כתמנון שהובילה לארבע פרשות חמורות ביותר, המצביעות על חשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד ומרמה בתאגידים ציבוריים ובגופים ממשלתיים. במסגרת ההטבות לאלוביץ' בתמורה לסיקור הוגן, ניתן לראות את סינדרום ההקלטות של נתניהו-מוזס, כאשר כאן הושלמה המשימה וניתנו ההוראות לאנשי התקשורת בפועל, ומנגד אושר המיזוג בין בזק ל-YES. במקרה של נוני ורה"מ, היו התחייבויות ושיחות בעל פה שלא הגיעו לשלב של הלכה למעשה, אבל בהחלט ניתן לראות את האירוע בפרשה הזו כמודל ומגמה".



גורמים נוספים, המעורים בפרטים, הוסיפו: "התרת צו איסור הפרסום תחשוף בעצם את המעורבים ותיתן פתח לביצוע גל מעצרים ונחקרים נוסף כבר בימים הקרובים. ללא ספק ראש הממשלה יידרש למסור עדות ואפילו להיחקר בפרשה זו, שהראיות שנאספו בגינה נבחנו על ידי היועמ"ש ופרקליט המדינה".



העצורים - מקורביו. בנימין נתניהו, צילום: רויטרס
העצורים - מקורביו. בנימין נתניהו, צילום: רויטרס



בתוך כך, ראוי להבהיר כי לאחר בחינה של היועץ המשפטי (יועמ"ש) לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן, הוחלט להיענות לבקשת ני"ע לפתוח בחקירה נוספת, ועל פי החלטתו צורפה המשטרה באמצעות היאל"כ בלהב 433 לסייע בחקירה.



לשם כך, נתגבשה תוכנית פעולה, לפיה צורפו חוקרי ני"ע אל צוותי חקירה ביאל"כ בלהב 433 בלוד, ואילו חוקרי היאל"כ צורפו לצוותי חקירה בני"ע המנהלים את החקירה.



ראוי להסביר כי אלוביץ', רעייתו איריס ובנם אור וכן שלמה פילבר, נחקרו במשרדי להב 433 בלוד כמו גם ניר חפץ, יועץ התקשורת הבכיר ומקורבו של נתניהו. כמו כן, סטלה הנדלר ועמיקם שורן נחקרו במשרדי הני"ע, כאשר בנוסף מסרו עדות דוד שרן, ראש המטה לשעבר בלשכת נתניהו,  והראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה.



תמורת אישור עסקת המיזוג, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד התקשורת, על פי החשד ביצע פילבר עבירות על פי חוק ניירות ערך, עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, עבירות של לקיחת שוחד ועבירות של שיבוש מהלכי חקירה ומשפט.



אלוביץ', לעומת זאת, חשוד בביצוע עבירות על פי חוק ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון ועבירות של מתן שוחד.



שאול אלוביץ'. צילום: אבשלום ששוני
שאול אלוביץ'. צילום: אבשלום ששוני



מנגד, חפץ חשוד בעבירות לקיחת שוחד, עבירות של שיבוש מהלכי חקירה במשפט וביצוע בצוותא את מגוון העבירות האמורות. עמיקם שורן נעצר בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות על פי חוק ניירות ערך, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון ועבירות שוחד.



איריס אלוביץ', רעייתו של שאול, חשודה בשיבוש הליכי משפט, עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון ועבירות של מתן שוחד, בעוד שבנו אור אלוביץ', אשר כיהן כדירקטור במועדים הרלוונטיים לחקירה הן בחברת בזק והן ב-YES, חשוד בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון ומתן שוחד.



ניר חפץ. צילום: אבשלום ששוני
ניר חפץ. צילום: אבשלום ששוני



פילבר, על פי החשד, ניסה לנמק ולהסביר לוועדת הכלכלה מדוע אסור לאשר את הרפורמה שהיתה אמורה לפתוח את השוק החופשי בכל הקשור למכירת טלפונים נייחים ענף המצעיד את בזק לרווחיות של למעלה ממיליארד וחצי שקל בשנה - כמחצית מהרווחים של בזק. פילבר, פעל כשליחו של ראש הממשלה שכיהן באותם ימים ב-2016 גם כשר התקשורת וכל זאת לטובת מקורבו אלוביץ, הבעלים של בזק.



סטלה הנדלר , מנכ"לית בזק, חשודה בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, עבירות מנהלים, שיבוש מהלכי משפט, שוחד, עבירות לפי חוק ניירות ערך ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.



פילבר. צילום: אבשלום ששוני
פילבר. צילום: אבשלום ששוני



פרקליטו של אלוביץ': "הוא מכחיש את כל הטענות"


מטעם עורך הדין ז'אק חן, פרקליטו של שאול אלוביץ', נמסר כי "שאול אלוביץ', מכחיש בכל תוקף את החשדות נגדו. אנו מציעים להתאזר בסבלנות ולא למהר להסיק מסקנות. אנו סמוכים ובטוחים שכאשר הדברים יתבהרו ניתן יהיה להיווכח שלא עבר כל עבירה".



מבאי כוחה של סטלה הנדלר, עורכי הדין נתי שמחוני ואסף קליין ממשרד הרצוג פוקס נאמן, נמסר: "מנכ"לית בזק, הגב' סטלה הנדלר, משתפת פעולה באופן מלא בחקירתה וכופרת בחשדות המיוחסים לה, כלל ועיקר. סבורים אנו כי ניתן וצריך היה להימנע ממעצרה ואנו תקווה שחירותה לא תישלל מעבר לכך. גברת הנדלר בטוחה בחפותה המלאה וכי, בוא העת, יוחלט על סגירת התיק כנגדה".



עו"ד איתן מעוז, סנגורו של שורר, מסר בתגובה כי "שורר פעל בתפקידיו השונים באמות מידה מקצועיות לחלוטין, כמתבקש מהנושאים בהם טיפל מעת לעת. הניסיון לחבר בדיעבד בינו לבין אירועים אחרים עליהם אנו שומעים ביומיים האחרונים, מאולץ מאוד ואיננו מתיישב עם עובדות העניין".



מטעמה של איריס אלוביץ' נמסר: "אין שחר לטענות נגד גב' אלוביץ ואנו משוכנעים שכך יתברר".



מטעם בנה, אור אלוביץ, נמסר: "קיימות טענות עובדתיות ומשפטיות כבדות משקל שיש בהן כדי לשמוט כל בסיס לחשד בעניינו של אור אלוביץ'. אין לנו ספק שזאת צריכה להיות מסקנת רשויות החקירה בהקדם".



עורך דינו של ניר חפץ, עו"ד ירון קוסטליץ מסר בתגובה: "מר ניר חפץ זומן למתן עדות פתוחה רק לפני כחודש וחצי ברשות לניירות ערך, והשיב על כל השאלות שנשאל. לפי ההלכה הפסוקה, גם כאשר אין ודאות ביחס לסטטוס הנחקר, מן הראוי להבהיר לנחקר כי האפשרות שיהפוך לחשוד - קיימת. כך לא נעשה בענייננו על-ידי הרשות החוקרת, ולעניין זה נודעת משמעות רבה לעניין המשך חקירתו של מר חפץ. מכל מקום, אני משוכנע כי בסיומה של החקירה יתברר כי מר חפץ אינו חשוד, והוא ישוב לעיסוקיו".