לפי שמולי, "מדינת ישראל קידמה הגנה חשובה לנשים יולדות בעבודה, אבל שכחה מאחור את הסטודנטיות באקדמיה. המצב הנוכחי חוסם הורים צעירים, ובעיקר נשים, מלהתקדם, ומציב אותם בפני דילמה לא הוגנת בין הורות לקריירה. חובתה של האקדמיה לספק מענים רלוונטיים כדי לסייע להם לנפץ את תקרת הבטון שמעל לראשם".
הרעיון להצעת החוק עלה בעקבות מאבק שבו פתחו סטודנטיות מהמכללה האקדמית אשקלון, שהובילה יפה טבג'ה, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה. "קיבלתי פניות מכמה סטודנטיות אמהות שהגיעו למצב שבו הן מתלבטות אם להמשיך בלימודים, והעלו את הרעיון של הקמת מעון במכללה. אנחנו פועלות בעניין עם עיריית אשקלון, אבל מהר מאוד הבנתי שמדובר בבעיה בקנה מידה ארצי". על הצעת החוק אומרת טבג'ה: "אני חושבת שזה מדהים שח"כ שמולי לקח מצוקה שעלתה ברמה המקומית והציע פתרון ברמה הארצית. חייבים להתאים את ההשכלה הגבוהה למציאות שבה נשים יוצאות להגשים את החלום שלהן ולא רוצות לוותר על חיי משפחה".
תמר, סטודנטית ואם לתינוקת בת שלושה חודשים, שנאלצה לחזור ללימודים שלושה שבועות בלבד לאחר הלידה: "המשמעות היא להיות עם התינוקת בשיעור, אבל צריך לצאת מהכיתה פעמים רבות כדי להניק או להחליף חיתול. זה גרם לי להפסיק להניק, כי עם בקבוק אפשר להאכיל בשיעור. ברגע שיש מעון, הבעיה הזאת נפתרת, את יודעת שיש מישהו שדואג לה ואפשר להתרכז בלימודים. אין סיבה שאישה לא תוכל להיות אמא וגם לפתח קריירה".
בר, סטודנטית ואם לתינוקת בת שבעה חודשים: "אנחנו נאלצות לחזור ללימודים אחרי שבועות ספורים, אבל איך אפשר להשאיר ילד קטן כל כך בלי אמא? לרוב המעונות אפשר להכניס תינוק רק מגיל שלושה חודשים. למשך סמסטר שלם לקחתי איתי ללימודים את התינוקת, וזה היה קשה מאוד. את רוצה להשקיע בילדה כל מה שהיא צריכה, ובינתיים לא מאפשרים פתרון שיאפשר לשלב את זה עם הלימודים".