לדברי שפילברג, באותו הרגע הוא הבחין ברגליים של ילד קטן, שהיה מכוסה במעיל. "הזזתי את המעיל וראיתי ילד קטן, ללא רוח חיים, כשהוא על המושב הסמוך לנהג", אמר, "הוא סבל מפגיעות קשות, ולצערי הדבר היחיד שנותר לעשות זה לקבוע את מותו במקום, בסיוע הפרמדיק שהיה במקום". הוא שיתף בתחושותיו לאחר האירוע: "האירוע הזה זיעזע אותי מאוד, ואני עומד להפוך בקרוב אב לילד. עדיין לא עיכלתי את האירוע ואני מאמין שייקח לי עוד זמן, אבל זה חלק מההתנדבות".
המתנדב הוסיף: "אתה מגיע לזירה, כשאתה בטוח שאתה יודע על בסיס הניסיון שלך מה הולך להיות שם, ואז אתה נחשף לאירוע כזה ומקבל שוק שאי אפשר לתאר". הוא ציין כי במהלך אירוע כזה, המתנדבים חושבים ופועלים כמו רובוטים. "אם הייתי מתעמק בשאלות של 'למה', לא הייתי מסוגל להמשיך בטיפול באירוע", סיכם, "כשמגיעים הביתה אחרי אירוע כזה, אומרים שלום לאישה והילדים ומשאירים את הכל מחוץ לדלת הכניסה".