בית המשפט דחה אתמול את ערעורם של יועץ התקשורת המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ניר חפץ, ושל בעלי בזק שאול אלוביץ’, נגד הארכת מעצרם וקבע כי הם יישארו במעצר עד יום ראשון הקרוב. ל"מעריב" נודע כי בידי המשטרה ראיה משמעותית נגד ראש הממשלה החשוד במתן הטבות מפליגות לידידו אלוביץ' בתמורה לסיקור אוהד באתר "וואלה" שבבעלותו ועתה מקווים החוקרים לעמת את נתניהו עם אותה ראיה בחקירתו הצפויה מחרתיים, לפני שייצא לארה"ב ולפני שחפץ ואלוביץ' ישוחררו ממעצרם.
 
אלוביץ', המיוצג על ידי עו"ד ז'ק חן, וחפץ, שמיוצג על ידי עו"ד ירון קוסטליץ, ביקשו לערער על הארכת מעצרם בעקבות חשיפת חילופי המסרים שנעשו בין השופטת המטפלת בפרשת בזק (תיק 4000) לבין חוקר הרשות לניירות ערך המופקד על הנושא, עו"ד ערן שחם־שביט, שעוררה חשד כי הארכת מעצרם של החשודים בתיק תואמה מראש בין השופטת לחוקר.

בהחלטתו לדחות את הערעור קבע השופט יוסי טופף: "הבסיס לדרישת העוררים לשחרורם מבוסס על פרסום במהדורת החדשות של ערוץ עשר (פרשת המסרונים). ישנן עשרות פעולות חקירה אשר חלקן הארי חשוף לשיבוש ומחייב ביצוען כאשר העוררים נתונים במעצר. האינטרס הציבורי בקיום חקירה ממצה ויסודית בתנאים שיבטיחו תכליתה, גובר על האינטרס של העוררים על רקע הפגיעה בזכויותיהם. גם אם נפלו פגמים בהליך המשפטי, אין הליך זה 'סובל' שחרור של העוררים בשלב זה".

שאול אלוביץ'. צילום: פלאש 90
שאול אלוביץ'. צילום: פלאש 90

 
פרקליטו של חפץ טען: “נפל פגם ענק בהליך, קולוסאלי". ואילו עורך דינו של אלוביץ' טען: "לנהל הליך בחדרי חדרים, בלי החשוד ובאי כוחו זו פגיעה אנושה בתחושת הצדק וההגינות. התרופה לחשיפה של חדשות עשר - ביטול ההליך". בבקשת הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי ציינו עורכי הדין חן וקוסטליץ: "לא היה כדבר הזה במדינת ישראל. אין חולק כי נחשף שהליכי המעצר בעניינם של העוררים תואמו, כך ממש, בין נציג היחידה החוקרת לבין השופטת. מדובר בפגם חמור היורד לשורש חוקיות מעצרם של העוררים ומחייב את שחרורם לאלתר בשל דוקטרינת ההגנה מן הצדק".
 

עו"ד חן התייחס גם לתנאי המעצר של אלוביץ' ואמר: "לא מדובר במעצר של בני אדם, אלא בתנאי מעצר של חיות, ואלו באו מתוך מטרה אחת - לשבור את רוחו כדי שישנה את גרסתו". מנגד, טענה נציגת הפרקליטות, עו"ד רונית תירוש, המלווה את החקירה מראשיתה, כי אין לקשור בין ההליך הפגום לכאורה בחלופת המסרונים המהווה תקלה מצערת לבין עוצמתן של הראיות בתיק והחשדות החמורים המיוחסים לשני החשודים.
 
היא טענה כי החשדות נגד חפץ הם עבירות שיבוש, קשירת קשר ותיווך לשוחד, ואילו נגד אלוביץ' החשדות הם מתן שוחד בהיקפים עצומים לשר התקשורת דאז, בנימין נתניהו, ומנכ"ל המשרד, עד המדינה שלמה פילבר, תמורת הטבות ששוויין בין 680 מיליון שקל למיליארד שקל, כולל תמורות מותנות". גורם המעורה בחקירה ציין: "יש בכך כדי לחזק את הנטען כי בין משפחת נתניהו למשפחת אלוביץ' התקיים קשר קרוב, ואת הקשר הזה מחזקים באותה הקלטה שבה נשמעת אשת ראש הממשלה משוחחת עם רעייתו של אלוביץ', איריס אלוביץ', ומבקשת סיקור אוהד וטיפול בעיתונאי האתר 'וואלה', שלא נענים לכך". 

ניר חפץ. צילום: פלאש 90
ניר חפץ. צילום: פלאש 90

 
השופט טופף התייחס לטענת עורכי הדין של אלוביץ' וחפץ בעניין חילופי המסרים בין השופטת פוזננסקי־כץ לחוקר שחם־שביט ואמר: "אכן יש ממש בטענה כי חילופי המסרונים המדוברים עשויים לפגוע באמון הציבור במערכות אכיפת החוק ולבסס תחושת חוסר הגינות ואי־צדק בקרב הציבור ובעיקר בקרב העותרים. אינני מקל ראש בכך".

השופט הוסיף: "אך מנגד סבורני כי נוכח חומרת העבירות המיוחסות לעוררים, ומבלי לקבוע מסמרות שכן גדר המחלוקת לא הצריכה אותי להידרש לחומרי החקירה, הרי שיש לאזן בין פגמים אלו אל מול שיקולים נוספים, ביניהם אינטרס הציבור למיצוי החקירה וחשיפת האמת, בשים לב לכלל המעורבים בפרשה. סבורני כי ידו של האינטרס הציבורי במקרה זה היא על העליונה". בפוסט שהעלה אתמול כתב נתניהו: "כל הפעולות נעשו באופן ענייני על בסיס המלצות של הדרג המקצועי, ועדות מקצועיות וייעוץ משפטי. לא מיליון, לא מיליארד, לא טריליון ולא כלום".