"הבעיה היא שכיום החבר'ה היהודים הצעירים בתפוצות, בעיקר בארצות הברית, אבל גם בשאר המדינות, פחות ופחות מתחברים לקהילות הממוסדות שלהם - לבתי הכנסת ולמרכזים הקהילתיים. זה פחות מדבר אליהם", אומר אהרן אריאל לביא. "זה קורה לא כי אכפת להם פחות מיהדות, אלא כי אלה מבנים שאולי נראים להם מיושנים. במקביל, גם היחס שלהם לישראל, אם להגיד במילים עדינות, נהיה יותר ויותר מורכב. אם בדור הקודם התמיכה בישראל הייתה מובנת מאליה, הקשר לישראל היה מובן מאליו ואף אחד לא שאל שאלות על מחויבות יהדות ארצות הברית לישראל, הרי שכיום יש הרבה יותר שאלות. בקצה התהליך יש גם ארגונים יהודיים שהם בעד קמפיין BDS. זה אומנם מיעוט, אבל זה דבר שלא היה פעם".



לביא (35) ממושב שובה, הוא יזם בתחום הקהילות המשימתיות בישראל, ומשנת 2014 מייסד ומנהל את מיזם "הקהל", שיעודו להתמודד עם הנתק של יהדות התפוצות, הן מיהדותם והן ממדינת ישראל. "הרעיון הוא לקחת את המודל של קהילה משימתית שיש בארץ, כגון גרעינים תורניים וקיבוצים עירוניים, ובעצם לנסות ליישם אותו ביהדות התפוצות בתור מודל שמאפשר לחדש שם את החיים היהודיים ואת הקשר לישראל", הוא מסביר. "קהילה משימתית היא קבוצה של צעירים וצעירות שמחליטים להתגורר יחד כקבוצה, לקיים אורחות חיים משותפים ולפעול יחד למען החברה הסובבת אותם".



איך בעצם אתם מקימים את הקהילות האלה בחו"ל?


"אנחנו יוצאים בקול קורא, ואנשים פונים אלינו. אנחנו גם עורכים כל מיני כנסים. למי שמעוניין, אנחנו נותנים תמיכה בייעוץ וגם בכסף להקמת הקהילות בתפוצות. אנחנו מחברים אותם למומחים ישראלים ועורכים להם סיורים בקהילות בישראל, גם כדי ללמוד איך עושים קהילה וגם ללמוד איך לחזק את הקשר. הסיור שאנחנו עושים בישראל אינו סטנדרטי. הוא לא כולל את הכותל, את ים המלח ואת מצדה. אנחנו מפגישים את החבר'ה מחו"ל עם חבר'ה ישראלים. הם נחשפים לאתגרים של החברה הישראלית, וזה מאפשר להם להתחבר לישראל בצורה יותר עמוקה מאשר סתם סיור תיירותי".



אהרן אריאל לביא, צילום פרטי
אהרן אריאל לביא, צילום פרטי



"כמו לזרוק אבן למים"



עד סוף החודש יהיו למיזם "הקהל" כ־45 התחלות של קהילות צעירים משימתיות בכל העולם. רובן בארצות הברית, אבל ישנן קהילות גם בפנמה, בדרום קוריאה ובמזרח אירופה. "אלה חבר'ה יהודים צעירים בגילים 25־40, והם בעצם מתארגנים בקהילות של כמה עשרות אנשים", מסביר לביא. "אנחנו בכוונה שומרים את זה קטן, יחסית אינטימי, וכל קהילה כזאת עושה פעילות חינוכית, הסברתית וחברתית המשפיעה על כמה מאות אנשים סביבה. מדובר במגוון פעילויות, כגון סעודות שבת, פרויקטים חינוכיים עם ילדים ונוער ועוד. אנחנו גם נוהגים לרשת בין הקהילות, לחבר את הקהילות השונות אחת לשנייה. זה כמו לזרוק אבן למים; במקום לעבור ולעבוד פרטנית עם בן אדם אחד ועוד בן אדם, אנחנו פועלים בקבוצות של מנהיגים המשפיעים על אנשים סביבם".



לביא מספר שמיזם "הקהל" מופעל על ידי ארגון אמריקאי שנקרא Hazon - אחד הארגונים המובילים כיום באוכלוסייה היהודית הצעירה בארצות הברית – ופועל בשותפות עם משרד התפוצות.



"במחזור הראשון שלנו נוצרו קהילות בניו יורק, בברקלי (קליפורניה) ובאזור וושינגטון", הוא אומר. "החבר'ה שהצטרפו מספרים שהם התחילו סוף־סוף למצוא פתרון או מענה לתחושת הבדידות שלהם, לחוסר ההשתייכות. הם מצאו מענה צעיר ורלוונטי, והיחס שלהם לישראל השתנה לגמרי. גם אנשים שהשתתפו בתוכנית והיו כבר בישראל הרבה פעמים, אמרו אחרי הסיור שלנו שכל התמונה שלהם על ישראל השתנתה. יש גם הרבה סיפורים מרגשים בתוך הקהילות. למשל, קהילה אחת נקראת The Beis. הקימו אותה לפני ארבע שנים 6־7 חבר'ה במהנטן, וכיום הם הגיעו ל־600־700 איש. הם לקחו בית כנסת ישן, שבקושי היו בו אנשים ועמד להיסגר, החיו אותו והפכו אותו לקהילה חדשה ותוססת".



מהו היעד שלכם?


"להגיע ל־140 קהילות בחמש השנים הקרובות, ולחדש את מרקם החיים היהודי של הצעירים היהודיים ואת הקשר שלהם לישראל". ד