"האובדן במקטע קמעונאות והפצה הוא בעל ערך כלכלי גבוה במיוחד. מדובר על מזון מוכן לשיווק וצריכה, אשר אובד בטרם הגיעו לצרכן הסופי. עקב מאפייני האובדן בשלב זה, רובו המכריע של המזון האבוד הינו מזון בר הצלה, שניתן למנוע את אובדנו. בשל כך, מקטע זה מהווה כמחצית מפוטנציאל הצלת המזון" מסבירים בארגון "לקט ישראל".
לתופעה המדאיגה ישנה גם משמעות צרכנית משמעותית. רשתות השיווק ויצרני המזון איבדו השנה תוצרת בת הצלה בשווי של 3.5 מיליארד שקלים, המתגלגלים אל כיסו של הצרכן. "אמנם קיומם של עודפי מזון במקטע קמעונאות והפצה הינו בלתי נמנע, בשל העובדה כי הקמעונאים נדרשים להבטיח היצע מזון מגוון וזמין בכל עת, אולם המצב שבו עודפי המזון נזרקים במקום להיות מועברים לנזקקים הינו כשל חמור - כלכלי, חברתי וסביבתי" קובע הדוח.
רק מפעולות "לקט ישראל" ניצלו השנה 15,500 טון ירקות ופירות ו-2.3 מיליון ארוחות מבושלות בשווי של כ-150 מיליון ₪. לדברי גידי כרוך, מנכ"ל הארגון, "הדו"ח חושף את בזבוז המזון האדיר שיוכל להיחסך אם רק תהיה מודעות לנושא ורגולציה מתאימה. כ-18% מאוכלוסיית ישראל חיים באי ביטחון תזונתי, כאשר ישראל מדורגת במקום ה-18 במונחי אי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD, ונמצאת במקום התשיעי בשיעור ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית".
אנשי לקט ישראל ו-BDO ממליצים לפקידי משרדי האוצר והרווחה שלא הצליחו עד היום לגבש יותר מאשר תכנית ניסיונית חלקית מאד לצמצום אי הביטחון התזונתי, לחבור למשרדים האחרים הנוגעים למשמעויות הרחבות של הצלת מזון כמו משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה ולייצר תכנית לאומית להצלת מזון. תכנית כזאת חייבת לכלול תמריצים שיעודדו תרומת מזון, ההפך מהקיים כיום, והקמת מערך לאומי לטובת הנושא. התכנית חייבת לכלול יעד לאומי אשר יקבע הפחתה של 50% באובדן המזון עד 2030 בהתאם לעקרונות שאימצו האו"ם, ארה"ב והאיחוד האירופי. בנוסף, פרק ההמלצות כולל חקיקת חוק עידוד הצלת עודפי מזון, חובת הצלת מזון לגופים ממשלתיים ומתוקצבים ועוד.
התרעות פיקוד העורף