המלצת ועדת המשנה לפיתוח ומדיניות אקדמית של המועצה להשכלה גבוהה בדבר אימוץ קוד אתי על-ידי מוסדות אקדמיים, עוררה מאז שעות הבוקר ויכוח חריף, וזאת על אף היותה כפופה להתייחסות המוסדות עצמם ולדיונים נוספים שרק לאחריהם תובא להצבעה. בנוסף לאימוץ קוד אתי על-ידי מוסדות שטרם עשו זאת, הועדה המליצה כי המוסדות האקדמיים יאסרו – ויאכפו זאת באמצעות תקנוני משמעת - אפליה על רקע פוליטי של סטודנטים ומרצים, תעמולה מפלגתית על-ידי מרצים, ותמיכת מרצים בחרם על ישראל ועל מוסדות אקדמיים בישראל. 
 

ועד ראשי האוניברסיטאות הביע התנגדות נחרצת להמלצות, תחת הכותרת "לא נסכים לשמש כמשטרת מחשבות פוליטית עבור השלטונות". לדברי הועד הקוד האתי משמש כ"צנזורה פוליטית שרומסת את העקרונות הבסיסיים ביותר של חופש אקדמי ומחקר חופשי, ונועדה לסתום פיות. מדובר ב'אח הגדול' של השלטון שמטרתו להפוך את ההשכלה הגבוהה לכלי שרת של פוליטיקאים". עוד נאמר בהודעה כי מדובר בהכתבה מלמעלה שהאוניברסיטאות אינן מקבלות, וכי הן ימשיכו להיאבק עבור החופש האקדמי וחופש הביטוי. 
 

על הודעה זו הגיב שר החינוך נפתלי בנט בחשבון הטוויטר שלו, כי מדובר בתגובה תמוהה שכן המסמך אושר במועצה פה אחד, כולל נציגי האוניברסיטאות. "‏במקום סיסמאות חלולות אשמח לשמוע טיעון אחד מהותי. המסמך מחזק את חופש הביטוי ומונע אפליה על רקע דעות״.

נפתלי בנט. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"אל תסרס את האקדמיה", כתב ח"כ פרופ' יוסי יונה לבנט בדף הפייסבוק שלו בתגובה להמלצות. ח"כ יונה טען כי לימודי מדעי הרוח והחברה אינם יכולים להיות מנותקים מהשיח הפוליטי המתקיים בחברה הישראלית, והביא מדבריו של ההוגה האמריקני ריצ'רד רורטי שטען כי תפקידו של המרצה הוא לקרוא תיגר על הסדר החברתי הקיים. "מה יהיה בגורלם של מרצים שיתעקשו למלא את חובתם האקדמית וימשיכו ללמד מאמרים מסוג זה? ועדת משמעת, עצירת קידום, פיטורים? מה תהיה חוויית הלימוד של הסטודנטים שתמנע מהם חשיפה לחומרים מסוג זה - סגירות מחשבתית, הליכה בתלם, צרות אופקים?".
 



מנגד, הביעה ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון תמיכה בהחלטה וטענה כי "מדובר בקוד אתי חשוב, שדווקא יאפשר שיח אקדמי פתוח וחופשי ללא חשש של סטודנטים להביע דעה מנוגדת לזו של המרצה וללא חשש של מרצים להיפגע כתוצאה מאפליה על רקע עמדותיהם. הדרישה לאיסור על קריאה לחרם אקדמי על ישראל היא לגיטימית ואף נדרשת כחלק ממאמציה הכבירים של מדינת ישראל להתגונן מפני תנועת ה-BDS. גם לכך יש גבול".
 

בנוסף להודעת ועד ראשי האוניברסיטאות, בקהילה האקדמית נשמעה ביקורת נוקבת על ההחלטה. "הרעיון של פיקוח על ההוראה והפעילות האקדמית דרך ועדות משמעת יוצר מנגנון הפחדה וסתימת פיות שיעקר את האקדמיה הישראלית בתחומים המרכזיים של מדעי הרוח, החברה ומשפטים, תחומים שעוסקים בסדר הערכי של החברה ומתייחסים, בצורה זו או אחרת, למציאות הפוליטית", טוען פרופ' דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה. בדרך זו לא ניתן יהיה, מבהיר גוטוויין, לנהל חיים אקדמיים, שנשמת אפם היא דעה החופשית, מחקר חופשי ופיתוח חשיבה. גוטוויין מדגיש כי המרכיב המרכזי בהחלטה הוא לאו דווקא תוכן חמשת האיסורים, אלא קביעת ועדות המשמעת כמנגנון האכיפה שלהם.

"לב הסיפור הוא המשטור של המחשבה האקדמית דרך ועדות המשמעת, וטועה מי שחושב שזה יפגע במרצים מצד אחד בלבד של הקשת הפוליטית. סתימת הפיות הזו תפגע במרצים מכל הגוונים: שמאלנים וימנים, יהודים וערבים, דתיים וחילונים וכו'". גוטוויין מדגיש כי בסוגיות הקשורות להגנה על הסטודנטים אכן יש לטפל, אולם זאת יש לעשות בדרך ניהולית, ולא דרך ועדות משמעת. "אם ההצעה המחפירה של מל"ג תתקבל, האוניברסיטאות יהפכו למנגנונים ממוסדים של רדיפת חופש המחשבה. אפשר להבין שזו כוונתו של שר החינוך, אבל קשה מאוד להבין מדוע מל"ג משתפת עם זה פעולה. אם לנגד עיניה עומד החופש האקדמי, היא צריכה להתנער מההחלטה הזו". 


"אין סתימת פיות"



פרופ' יצחק נבו מאוניברסיטת בן-גוריון טען כי "המסמך הנוכחי אינו קוד אתי אלא קוד פוליטי", וכי זהו דבר "מסוכן ומביש שמל"ג קיבלה אותו, שכן בכך היא הפכה עצמה לשותף לפוליטיזציה של האקדמיה". חלק מהאיסורים הנכללים בו, טוען נבו, הם בגדר התפרצות לדלת פתוחה: "איסור על הפליה על רקע פוליטי הוא דבר מובן מאליו, ובאוניברסיטת בן-גוריון הוא מופיע כאחד הסעיפים הראשונים בחוקת האוניברסיטה".

אולם במרכז ההחלטה, טוען  נבו, עומד האיסור על קריאה לחרם אקדמי על ישראל ועל מוסדותיה האקדמיים, איסור שבעצמו מהווה אפליה מטעמים פוליטיים. "יש להניח שבאיסור חרם על מוסדות ישראליים כולל השר בנט גם מוסדות הנמצאים מחוץ לגבולותיה המוכרים של מדינת ישראל בשטחי הכיבוש. במלים אחרות, איסור החרם הינו איסור ההתנגדות לכיבוש. יצא המרצע מן השק. הקוד האתי של בנט הינו קוד פוליטי, קוד לאיסור על הבעת דעות פוליטיות שאינן מוצאות חן בעיני השר ועומדות בניגוד למגמתו הסיפוחיסטית". 
 

בהתאחדות הסטודנטים, לעומת זאת, הביעו סיפוק מהמהלך. רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, טען כי "אין סתימת פיות, יש חופש ביטוי למרצים ולסטודנטים, ואין אפליה. דאגנו שהעקרונות שיאושרו במל"ג דווקא יגדילו את מרחב ההתבטאות של סטודנטים ומרצים, באחריות המתבקשת. האקדמיה חייבת להיות מרחב בטוח בראש ובראשונה לסטודנטים, ועל כך נמשיך לעמוד. כפי שהצהרנו מהרגע הראשון, חשוב לדעת שהעקרונות עוד לא הגיעו לאישור סופי במליאת המל"ג".