בעתירתו דורש פרופ’ בהט לבטל את הבמה שהוקמה באתר קשת רובינסון, מאחר שהיא פוגעת בממצאים הארכיאולוגיים הנדירים שבמקום, ותוקף את רשות העתיקות, שנכנעה להכתבות הדרג הפוליטי ואישרה את הבנייה ללא סמכות ובניגוד לחוק העתיקות. לפי העתירה, בהתחשב בתוקף המחייב של המועצה לארכיאולוגיה - שמכוח החוק היא גוף מייעץ לרשות העתיקות ולמינהל רשות העתיקות וכן לשר הממונה - ובהתחשב במעמדה ככוח מייעץ קבוע בחוק, רשות העתיקות חייבת להתייעץ איתה, מה שלא קרה.
פרופ' בהט, שהשנה ימלאו לו 80, אינו קול שאפשר להתעלם ממנו: כאיש סגל לשעבר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן ובתור הארכיאולוג של מחוז ירושלים מטעם אגף העתיקות, היום רשות העתיקות, הוא סקר מערות קבורה רבות וחפר בעצמו את מנהרות הכותל.
לא הייתה לו התלבטות רבה בנוגע להגשת העתירה: “הסיבה שאני מגיש בגינה את העתירה היא שבאזור של קשת רובינסון ישנם השרידים הרציניים והעדויות החשובות ביותר של מראה חורבן הבית השני, ועל כך כולם מסכימים. מתבוננים בקשת רובינסון השבורה, והדבר הכי מעניין הוא שרואים את המפולות האדירות של האבנים שהרומאים יצרו כשפירקו את החומה המערבית של הר הבית. אין דוגמה טובה יותר לחורבן הבית. הרי על הר הבית עצמו אין כלום, ונותר לנו ללמוד הכל רק מסביב לחומותיו. במקום הזה רואים איך הרסו את הגשר שהוביל להר הבית, למעשה את כל מה שיודעים על החורבן אפשר לראות שם. כולם מדברים על חורבן בית שני, ואז כשיש מקום שיכול להראות את זה, מקלקלים בגלל שיקולים דתיים".