"אנשים צריכים להבין שהזבל שהם מייצרים הוא שלהם. אחריותם היא גם לפנות אותו, ולא רק לאסוף אותו. זה קיים בכל המדינות הנאורות. בחול המועד בהחלט ניכר שיפור. אנשים מתחילים לאסוף, אבל עדיין לא מפנים. הם עדיין לא מבינים שאחריותם היא עד הסוף", אומרת רעיה שורקי, מנהלת חטיבת קהל וקהילה ברשות הטבע והגנים.
"בכל חג אנחנו נערכים במלוא המשאבים לשמירה על היערות, הן מבחינת תחזוקת כל המתקנים שיהיו בטיחותיים, והן מבחינת הניקיון", אומרת מירה זר, מנהלת מחלקת אירועים בקרן קיימת לישראל.
"אנחנו מאמינים באנשים. מובן שיש כאלה שעושים מה שבא להם, אבל אנחנו מסבירים את החשיבות של שמירה על הניקיון, שמירה על בעלי החיים ביער. בעל חיים שבולע בטעות שקית יכול למל להיחנק. בצפון, ביער עופר, בפארק אדמית ובפארק גורן, נתקלנו בריכוזי אשפה, אבל גם שם היא הייתה מרוכזת, אז היה קל לעובדים שלנו לאסוף אותה. באזור המרכז, למשל בפארק קנדה, ביער בן שמן, עדיין הייתה אשפה פזורה, אבל מבחינת הכמות היה שיפור משמעותי לעומת השנה שעברה. חלה עלייה משמעותית בשמירה על הניקיון ובמודעות האזרח הישראלי למפגע שהאשפה גורמת ביער, הן מבחינה אסתטית והן מבחינה אקולוגית, אבל יש עוד מה לשפר. כמו כן, אחד הנושאים החשובים הנוספים שאנו פונים לגביו לקהל הוא שמירת היער מפני סכנת התלקחות. אנחנו מזמינים אנשים לעשות מנגל באתרים המיועדים לכך, לכבות היטב את הגחלים ולהשליך אותן רק לאשפונים המיועדים לאיסוף פחמים".
"כן, אבל לאו דווקא בנושא של ניקיון. היו צעירים שבכל זאת רצו להפעיל מוזיקה, ואז צוותי האכיפה והמשטרה הזהירו אותם, והסדר חזר על כנו".
לסוגיית האשפה יש לתת פתרון גם בפארקים ובאתרים הנמצאים בתוך העיר. "המודעות לכך בקרב הציבור הולכת וגוברת, אבל כמות התושבים והמטיילים עולה משנה לשנה. המאמץ לחינוך והאכיפה בשטח לא עומדים בהלימה אחת עם קצב הצמיחה. לכן העבודה על נושא הניקיון במרחב הציבורי צריכה להיות מוטמעת כל יום במערכת החינוך ובמסגרות הפנאי השונות", אומר עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע.
התרעות פיקוד העורף