אתמול ציינו בעולם את יום המודעות הבינלאומי לבריאות הנפש של אמהות. החל משנת 2016 מציינים בעולם מדי שנה את היום מתוקף מחקרים במערב שהוכיחו כי לא פחות מכ-80% מכלל היולדות חוות קשיים רגשיים (תופעה המכונה בעולם "בייבי בלוז") וללא טיפול מתאים בחלון הזמן הקצר של השבועות הראשונים לאחר הלידה, אצל 10-20% מהן עלולים קשיים אלה להתפתח להשלכות רגשיות-תפקודיות על האם הטרייה. בישראל נולדים מדי שנה כ-180 אלך תינוקות ומכאן שאלפי נשים בארץ סובלות מדי שנה מדיכאון שלאחר לידה, אבל למרבה הצער באומת הפריון והמשפחה כמעט שלא פותחו לאורך השנים שירותים הנגישים לאותן נשים ומהווים מענה לצרכיהן. 

בארגון "ויצו ישראל" החליטו לבחון מחקרית את סוגיית הלגיטימיות החברתית ורשת התמיכה הרגשית של אמהות טריות המתמודדות עם הקשיים הללו. השיטה בה בחרו היתה של ניטור השיח ברשת האינטרנט, בפורומים, רשתות חברתיות וכדומה. חברת המחקר "ויגו" שנשכרה לצורך הפרוייקט ניטרה וניתחה במהלך החודש שעבר למעלה מ-1200 שיחות ברשת מתוך מחשבה שאמהות מחפשות לעיתים באופן דיסקרטי אמהות אחרות שעוברות את אותן קשיים כדי להיוועץ בהן. מסקנות המחקר מטלטלות.  

מהמחקר עולה כי בישראל קיים מנגנון השתקה חברתי המונע מנשים לשתף לדבר על קשיים רגשיים לאחר לידה וכי החברה הישראלית מפגרת מאד ביכולתה להגיע למקום הנותן לגיטימציה לדבר על קושי ודיכאון של אמא טרייה ומורכבות בקשר שלה עם התינוק. אפילו השיח ברשת על הנושאים הללו דל יחסית ורוב האמהות מספרות על הקשיים רק אחרי שהתגברו עליהם ולא בזמן אמת, להוציא בקבוצות סגורות המספקות הגנת פרטיות מקסימלית ברשת. אבל אפילו בקבוצות אינטימיות ואנונימיות יותר מהן נאספו נתונים, עולה כי ישנו קושי של נשים בחשיפה של קשיים ותחושות מעורבות העולות בהן לאחר הלידה. בקבוצות השיח הללו מופנות נשים לא פעם לייעוץ מקצועי חיצוני וחסרים בהן יועצים מקצועיים שיפגעו את היולדות בצומת הראשוני של קריאה לעזרה.


  



אילוסטרציה, אישה בדיכאון. צילום: אינג אימג'

 

"קודם אמא" - יש אופק לתקווה 

ב"ויצו ישראל" החליטו שלא להסתפק במחקר ויסדו את התכנית "קודם אמא" ואת הפורום למען נשים אחרי לידה שהוקם בארגון לפני כשנה וחצי כשאחת המטרות העיקריות שלו היא שבירת מנגנון ההשתקה החברתי סביב קשיי האם. עו"ס ענבל אביב, מקימת הפורום, מספרת בשיחה עם מעריב-השבוע: "תכנית 'קודם אמא' מיועדת לנשים בעיקר אחרי לידה ראשונה מתוך הנחה שהמעבר להורות טומן בחובו את הקשיים הכי עוצמתיים. הרעיון הוא לאפשר זמן לאמא במסגרת קבוצת אמהות כזאת בהנחיה מקצועית, לשתף ולחלוק ברגשות ובחוויות שלה. התכנית פועלת בסניפים של ויצו ונשים מוזמנות לברר בסניפים, באינטרנט או באגף לקידום מעמד האישה בויצו מתי והיכן התכנית נפתחת.

בנוסף, בפורום אנחנו ממפים ומאתרים את מגוון הקשיים הרגשיים של נשים אחרי לידה מה"בייבי בלוז" הנורמטיבי ועד לדיכאון קליני ולמקרי קיצון של התאבדויות ואפילו רצח ילדים ועמלים על הצעת חוק שתסגור את הפערים בשירותים החברתיים ובמדיניות המנחה אותם. למשל, עיגון שירותים נוספים שייתנו אחיות טיפת חלב שאם מזהות סממני דיכאון אצל האם יוכלו לאשר ביקורי בית נוספים, אולי של איש מקצוע ואנחנו בקשר גם עם משרד הבריאות לגבי האפשרות להכשרות ייעודיות של אחיות בנושא. מה שמאד חסר בישראל אבל קיים כבר בעולם זאת האפשרות של אמהות לאשפוז יום ביחד עם התינוק במקרה הצורך. אמהות מפחדות כאן לפנות אפילו לעזרה נפשית מחשש שייקחו להן את הילד". אביב מוסיפה: "הכי חשוב לנו לשבור את תופעת קשר השתיקה בישראל סביב הנושא כי מדובר בתופעה שהיא לא רק מכעיסה אלא גם מזיקה  מאד". 


 

"אפקט קייט מידלטון"

" אחת הסיבות שישנה שכיחות יחסית גדולה של דיכאון לאחר לידה נובעת מהיעדר טיפול בנושא, בורות בנושא ובעיקר אלמנט של בושה והשתקה. הדבר נכון במיוחד בקרב אוכלוסיות פחות חזקות בחברה הישראלית" אומרים עורכי המחקר. החוקרים ניטרו פעם נוספת את השיחות של אמהות לתינוקות ברשת לאחר לידתה השלישית של הדוכסית קייט מידלטון בבריטניה אשר סוקרה בהרחבה בתקשורת כשהיא נראית יוצאת במיטבה מבית היולדות. ממצאי עורכי המחקר מעידים: "נוצרת ציפייה שנשים אחרי לידה יחזרו מייד להראות ולהרגיש כמו קודם ואם לא, הן לא בסדר. זה עלול לפתח הרגשה שאם זה לא קורה כנראה ש'משהו לא בסדר איתי'. מדובר במנגנון חברתי שמשווק אימהות קורנת, יפה, מאושרת וקלה. נשים שכתבו ברשת כי לא זו המציאות זכו אפילו לתגובות פוגעניות כמו 'קנאיות, אתן לא מפרגנות, בטטות לבושות בטריינינג' וכולי".