ז'קלין (שם בדוי), גיורת אזרחית צרפת, ובעלה התחתנו בליון שבצרפת בשנת 1998. לזוג נולדו שלושה ילדים, אך לטענת האשה היא ביקשה להיפרד בעקבות אלימות פיזית ובגידות מצד בעלה. האישה פנתה לבית הדין הרבני באזור מגוריה ודרשה לקבל גט, אולם הבעל סירב להתייצב בבית הדין והתנה את מתן הגט בקבלת מחצית משווי הדירה בה חיו, על אף שהדירה הייתה רכושה הבלעדי של האישה. 
 
במשך ארבע שנים הייתה ז'קלין עגונה. לאחר שהתבהר לה שלא תקבל את הגט דרך בית הדין שבצרפת, היא פנתה לעו"ד תמר אודברג מארגון ''יד לאשה'' כדי שיסייע לה לקבל את הגט הנכסף. לפני כחודשיים נודע לז'קלין שבעלה הגיע לביקור בישראל. כאשר הגיעה אליה הבשורה החשובה היא פנתה במהירות לבית הדין הרבני בתל אביב וביקשה כי יורה לבעלה לתת לה גט. על אף שהזוג לא התחתן בישראל ועל אף שאינם מתגוררים בארץ ואינם אזרחי ישראל, בית הדין נעתר לבקשת האשה והוציא כנגד הבעל צו עיכוב יציאה מהארץ.
 
בפסק דין חריג, קבע בית הדין הרבני כי יש להם סמכות לדון בנושא, מכיוון שאין הבדל בין אזרח חו"ל שעובר עבירת תנועה בישראל לבין אזרח חו"ל שמסרב לתת גט לאשתו בזמן שהוא שוהה בישראל. כשניסה הבעל לצאת מן הארץ הובהר לו כי לא יוכל לעזוב את הארץ בטרם הוסדר נושא הגט. כשהגיע הבעל לבית הדין הוא סירב לתת גט לאשתו, ובמהלך הדיון אף נמלט מבית הדין. 

הפגנה נגד סרבנות גט, למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: מרים אלסטר פלאש 90, רויטרס
הפגנה נגד סרבנות גט, למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: מרים אלסטר פלאש 90, רויטרס

 

לאחר כשבועיים שבהם נשאר צו עיכוב היציאה בתוקפו שב הבעל לבית הדין ונעתר סוף סוף לבקשתו. הגט נכתב, והאישה, שבינתיים שבה לצרפת, חזרה לארץ וקיבלה בהתרגשות את הגט המיוחל. מנכ"ל בתי הדין הרבניים הרב דוד מלכא מסר ל"מעריב": "בית הדין רואה עצמו ככתובת לכל אישה יהודייה באשר היא, וישמח גם בהמשך לסייע בהתרת עגינותן של נשים מכל רחבי העולם".