למרות התייעצויות תכופות בין קק"ל, שכבר מחזיקה באזור שלוש כבאיות קבועות, לבין מפקדי כב"ה באזור הממוקמים בנתיבות ולבין צה"ל והמשטרה, בן דוד מתאר מצב של חוסר יכולת מוחלט למנוע את התופעה. "אנחנו מתמודדים כל יום בצורה טובה יותר, אבל רודפים אחרי האש", הוא מודה בתסכול.
בינתיים התסכול הזה לא מייצר כל שיח ברמת חירום לאומית. משרדי הביטחון, האוצר והגנת הסביבה והמועצות האזוריות לא מקיימים כל שולחן עגול וההתמודדות נותרת ברמה של החקלאים מול האוצר של הכבאים מול הצבא והמשטרה. נשאלת השאלה מה עוד צריך לקרות כדי שהמחיר שהטבע, החקלאות והתיירות בנגב המערבי משלמים יקבל בממשלת ישראל מעמד של אירוע בעל עדיפות לאומית, מתואם בין כל המערכות הנוגעות בדבר.
התרעות פיקוד העורף