בעקבות הכתבה שפרסמנו במעריב בשבוע שעבר על סירובם של מוסדות אקדמיים לאפשר הטמעה או הרחבה של תכנית "פויירשטיין באקדמיה" בהובלת קרן רוטשילד, המאפשרת קבלת סטודנטים מרקע חלש בכלל ויוצאי העדה האתיופית בפרט ללימודים אקדמיים מבוקשים עם חלופה למבחן הפסיכומטרי, התכנסה בצהריים ועדת העלייה והקליטה של הכנסת לדון בנושא שמייצר הלכה למעשה אפליה והדרה של צעירי העדה האתיופית מלימודים אקדמיים מבוקשים שכאלה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) קרא בדיון לנציגי האוניברסיטאות שהשתתפו בו לאפשר אבחון שונה נוסף לפסיכומטרי בכניסה לאקדמיה והוסיף: "יש צורך בבדיקה עד כמה המאמצים לשילוב יוצאי אתיופיה באקדמיה מצליחים, ועד כמה תכניות העבר אכן מותאמות, נבדקות ומתקדמות".
אילאיל אמיר-כסיף, מנהלת התכניות בקרן רוטשילד, אמרה בדיון: סטודנטים רבים בני הקהילה שעברו את האבחון של מכון פירשטיין הצליחו רבות בלימודיהם, הגיעו להישגים מרשימים ומפרנסים את בני משפחותיהם בכבוד. יש לעודד מגוון שיטות מיון, ולא לקבל אנשים בחסד אלא בזכות". הרב רפי פוירשטיין, נשיא מכון פוירשטיין, הדגיש: "הנושא לא יכול להימשך ולהיות מטופל ע"י נדבנים, ועל המדינה להירתם לכך. שיטת האבחון של המבחן הפסיכומטרי היא פסולה, שגויה ומטעה, ולא ניתן להכניס את כולנו לקופסא אחת. המיון שאנו עושים מאבחן אותם ואת היכולות המדהימות שלהם".
מנגד, ד"ר ענת בן סימון, מנכ"לית המרכז הארצי לבחינות והערכה, הגנה על השיטה הקיימת וטענה כי ההיצמדות למבחן הפסיכומטרי מבוססת מדעית ע"פ מחקרים כשהוסיפה: "כל מוסד משתמש בכלי הזה כראות עיניו, ולא אנו הקובעים למוסדות באיזה כלי ועד כמה למדוד את היכולות של המועמד ללימודים. איננו מציבים בשום-אופן כתנאי את הפסיכומטרי כתנאי-קבלה, וכל מוסד רשאי לקבוע בעצמו את תנאי הקבלה".