חברי הוועדה המיוחדת בכנסת שהתכנסה אתמול לקדם את “חוק הלאום” לקריאה שנייה ושלישית, הופתעו לנוכח הדרישה להכיר בשפת הסימנים של ציבור לקויי השמיעה כשפה רשמית. הוועדה בראשות ח”כ אמיר אוחנה (הליכוד) דנה בסעיף שנוי במחלוקת בהצעת החוק להפוך את השפה העברית לשפה רשמית יחידה במדינה ולהוריד בדרגה את השפה הערבית למעמד משני. במהלך הדיון הפתיע יו”ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות, בועז אחד העם, כשפנה אל חברי הכנסת וביקש להכיר גם בשפת הסימנים כשפה רשמית. בתגובה ביקש ח”כ אוחנה לקראת הדיון הבא להעביר לו חומר רקע בנושא.
 

“יש פה הזדמנות היסטורית, משום שלמדינה יש חובת הכרה באמנה הבינלאומית לאנשים עם מוגבלויות הכוללת סעיף של הכרה בשפת הסימנים”, הסביר אחד העם. “האמנה אושרה בשנת 2012 ונאמר בה במפורש כי אנשים עם מוגבלויות יהיו זכאים להכרה בזהותם התרבותית ובשפתם הייחודית ולתמיכה בהן, לרבות בשפת סימנים ובתרבות החירשים.
 

“בעבר ניסינו להסדיר את מעמד שפת הסימנים אך לא הצלחנו. כעת, כשכמנסים להסדיר את מעמד השפה העברית מול הערבית, נפלה בידינו הזדמנות להביא לכך שהמדינה תכיר בשפת הסימנים שהיא שפה משותפת לערבים, ליהודים ולבני כל העדות במדינה”. לדבריו, מדובר בשפה לכל דבר. “שנים על גבי שנים טענו שלא מדובר בשפה אלא בג’סטות, מחוות שהן לא שפה אלא אמצעי. רק בשנות ה־60, כשעשו מחקר בלשני בנושא, הוכח שזו שפה שיש לה מורפולוגיה משלה, עם כל המבנה של שפה מלאה. לצערי, בארץ היא עדיין בן חורג, שפה שנפלה בין הכיסאות ואני מקווה שאולי הפעם המצב ישתנה”.
 



עוד הסביר כי “שפת הסימנים היא שפה טבעית. בעוד אצל האדם השומע מתפתח הערוץ השמיעתי, אצל החירש מתפתח הערוץ החזותי. מדובר בשפה טבעית לכל דבר, שהיא חלק מהמרקם הישראלי”. אחד העם מסר כי בארץ ישנם כ־800 אלף בעלי מוגבלויות שמיעה וכ־30 אלף שמדברים בשפת הסימנים כשפת אם.