תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, שהשתתף גם הוא בדיון הביא את עמדת הצבא וציין שקיים שיפור קל בנתוני קבוצת האיכות של יוצאי אתיופיה, וכן ירידה כ-5% בשיעורי הכליאה ו-33% ירידה בשיעורי הנשר.
רפ"ק איריס ענבים, קצינת חקירות נוער ארצי במשטרת ישראל, התבקשה להשיב על נתוני תיקים נגד יוצאי אתיופיה ופעילות המשטרה נגד שוטרים שנמצא שהפעילו אלימות והשיבה: "כשמוצאים תקלה אנו משפרים אותה, אבל אין לי נתונים לגבי שוטרים שהועמדו לדין או הוענשו. אני יודעת גם להגיד שבשנים 2015-2016 יש ירידה בתיקים שנפתחו בגין כילות כמו תקיפת שוטר או הכשלת שוטר, אבל אין לי מספרים מדויקים". רפ"ק שי יאסו, ראש תחום שילוב יוצאי אתיופיה במשטרה: "בשלוש השנים מספר הקצינים מהקהילה הוכפל מ-27 ל-60 ויש היום גם 14 עו"ד מהקהילה שעוברים על התיקים ויודעים לבחון אותם בעין מותאמת. כמו כן, כן אפשר להגיד, כתוצאה של שינוי הגישה במשטרה, שאחוז הקטינים הכלואים בכלא אופק, שהם מהקהילה, ירד מ-38% שהיה בעבר ל-8% כיום".
יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא-ביטון, סיכמה ומתחה ביקורת על המשטרה: "העובדה שמשטרת ישראל מגיעה לדיון בלי נתונים לא מכבדת אותנו ולא מכבדת אותה. הוועדה דורשת שתוך חודש יועברו אליה כלל הנתונים הרלוונטיים. עם זאת, ולצד כל עוגמת הנפש מהמשטרה והמערכות השונות, המפתח הוא במערכת החינוך. משרד החינוך חייב לתת ביטוי לכל הקבוצות והמגזרים בתכניות החינוך, כבר מגיל צעיר, ולפקח באופן אמיתי וממשי שאין הדרה או הפרדה של בני העדה האתיופית ובכלל".