ביום רביעי האחרון התייצבה סבג מוקדם בבוקר עם קרובי משפחה וחברים כדי לשמוע את הכרעת הדין. הבטן התהפכה וכאבה לה. רק כששמעה את קולו של אב בית הדין, השופט אשר קולה, מכריז על גזר הדין, נתנה דרור לשנה וחצי של אובדן, שכול וכאב ואפשרה להם להתפרץ בסערת רגשות.
“תסבול, תסבול, תסבול", הטיחה בפניו של סלע, שישב שפוף ולא הוציא מפיו הגה. “אני מאושרת היום. נגמרו לך החיים וכדאי שתכין את החבל להתאבד כי נגמרו לך החיים. תתאבד ותעשה טוב לנו, לדור, יוסף ובנימין".
תוך שניות התמוטטה. איתן משך אותה מהחלון, ומאותו רגע היא מבינה שהחיים כפי שהכירה, הגיעו לסיומם. “אני צורחת ומתמוטטת ומוצאת את עצמי על הרצפה", היא משחזרת. "מהר מאוד את מבינה שאין לך חיים יותר. את נושמת, קמה בבוקר, אבל את לא חיה. את מבינה שהמשפחה נהרסה בו־ברגע".
“אני ניסיתי להניא אותה מזה בכל מיני דרכים", מספרת סבג, “לא חשבתי שצריך להתחתן בגיל כל כך צעיר וגם לא האמנתי שהחזרה בתשובה תחזיק מעמד, אבל היא הייתה נחושה ובתור אמא, תמכתי בה. גם הוא עשה רושם של אדם חיובי בסך הכל. הוא היה שקט ולא היו אף פעם עדויות לאלימות משום סוג. מצד שני, אני ודור דיברנו על הכל, חוץ מאשר עליו. כשזה הגיע אליו, התחלנו לריב, אז היא העדיפה לא לספר לי ולשמור ממני מידע. אני בטוחה שקרה משהו ביניהם. לא אלימות, כי אביה גר סמוך מאוד והוא שמר עליה כעל בבת עיניו. ונדב ידע שאם ייגע לה בזרת, לא היה לו סיכוי להישאר שם".
לאורך כל המשפט טענו עורכי דינו של סלע כי אין מניע לרצח, ומכאן הובלה הטענה שאיננו שפוי ואינו כשיר לעמוד לדין. ההגנה הציגה חוות דעת של פסיכיאטר שקבע כי הוא אינו שפוי, אולם לאחר הסתכלות בבית החולים “שער מנשה", התקבלה חוות דעת שהוא כשיר לעמוד למשפט. באחד הדיונים סלע אף דיבר ואמר כי הוא בטוח שהוא חתול, וכי הוא מעשן חשיש כל יום.
התרעות פיקוד העורף