"אין לי שום ספק שאם היו מצלמות באותו היום היינו יכולים להוכיח את מה שאנחנו טוענים כל הזמן, שהוא לא מת מוות בעריסה. אין לי שום דרך להוכיח מה קרה שם. מדובר בפעוטות ותינוקות, אין להם יכולת לתקשר בתור עדים ולספר מה קרה. הרבה פעמים זה קורה גם כשיש אדם אחד במקום, לא תמיד המטפלות נמצאות בקשר עין אחת עם השנייה". במקרה של דייגי המטפלת חזרה לעבוד כרגיל. "מאוד כואב לדעת שכאילו כלום לא קרה מבחינתה, עסקים כרגיל".
כיום יש כחצי מיליון תינוקות בגילאי לידה עד שלוש ורק 23% מהם נמצאים במסגרות מפוקחות, בעוד של-77% הנותרים אין פיקוח ומדובר למעשה בהפקר. כל אחד יכול לפתוח מעון לגילאים אלה וכל אחת יכולה להתחיל לעבוד כסייעת מבלי שהם נדרשים להציג אישורים כלשהם.
יש לציין כי קיימות הצעות חוק העוסקות בנושא, בהן פיקוח על מעונות היום והצבת מצלמות אבטחה. הצעת חוק פיקוח המעונות אושרה לפני חמישה חודשים בקריאה טרומית. מדובר בהצעה שיזמו יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון (כולנו) ויו"ר וועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס).
לדבריה, "המצלמות יגבירו את הפיקוח ויחזקו את תחושת הביטחון של ההורים, שחלקם איבדו מזמן את אמונם במערכת. ישנן לא מעט רשתות שמפעילות מעונות יום שכבר עכשיו התקינו מצלמות במסגרותיהן, ואני מאמינה שנוספות יצטרפו אליהן בהמשך. בשל מורכבות התהליך, אני מוכנה שההצעה שתעלה ביום ראשון תחול בשלב זה רק על מעונות היום".
ליאת גלנץ, רכזת הקואליציה לחינוך מלידה, טוענת כי "במציאות כיום, כאשר 77% מהפעוטות בגילאי לידה עד שלוש נמצאים ללא כל פיקוח וסטנדרטים מינימליים מחייבים, ישנה סכנה ממשית לפעוטות במסגרות. הכרחי שאנשי הצוות במסגרות, האמונים על שלומם ועל בטיחותם, יקבלו הכשרה מקצועית ויימצאו מתאימים. מעבר לזאת, ישנה חשיבות רבה לכך שתנאי ההעסקה והשכר יהיו הולמים וישאירו אותן במערכת לאורך זמן".