"שוטרים ערבים לעולם לא יוכלו להילחם בפשיעה בערים שבהן הם מתגוררים", אמר ראש עיריית כפר קאסם, עאדל בדיר, לאחר שבן העיר, עלי עאמר חוסל בפיצוץ מטען חבלה ברכבו בתחילת החודש שעבר. במשטרה סופרים כבר למעלה מעשרה קורבנות במשפחת עאמר המורחבת מכפר קאסם וג'לג'וליה, אשר נרצחו במלחמת החיסולים המשפחתית הפנימית, שלה מוקדש הפרק השני בפרויקט "הנכבה הפלילית" על הפשיעה במגזר הערבי.

"רק לפני חודשיים יצאתי בקריאה שאם אראה אזרח שלנו משתמש בנשק אדווח על כך למשטרה בעצמי", אומר ראש העירייה בדיר, "אבל אין זה מתפקידה של הרשות המקומית לנהל את המאבק בפשיעה המאורגנת, גם אם אנחנו סובלים ממנה קשות. כראשי ערים ומנהיגים של החברה הערבית תפקידנו להילחם בתופעות כמו אלימות באמצעות הסברה וחינוך. את המלחמה בפשע החמור צריכה לבצע רק המשטרה. בשטחי הרשות הפלסטינית למשל אין רצח שלא מפוענח".
 

אבל אזרחים ערבים מסרבים להתגייס למשטרת ישראל ולתרום למאבק, הקשיתי עליו, והרשות המקומית לא מעודדת אותם באמירות כאלה, להפך. בדיר, המתגאה בהתקנת מערך מצלמות אבטחה בצמתים המרכזיים בעירו ובהפחתה דרמטית של אירועי ירי בחתונות בערים הערביות בכלל, טוען בתגובה כי, "אין קשר בין גיוס למשטרה לבין אכיפת חוק, גם במאה שערים ובני ברק התושבים לא מתגייסים למשטרה, האם הם לא מקבלים שירות שם? למשטרה יש מספיק כוח אדם, בלי קשר לגיוס שוטרים מאותו הכפר".
 



על רקע משבר הגיוס של אזרחים ערבים לתפקידים מבצעיים במשטרת ישראל התפתחה בכפר קאסם מסורת של ארגוני שמירה אזרחיים בחסות התנועה האסלאמית והרשות המקומית. בדיר מגונן על ארגון השמירה הנוכחי, שלדבריו עוסק רק בענייני סדר ציבורי וחבריו אינם נושאים נשק. אלא שארגוני השמירה הללו על גוניהם הפוליטיים מצויים לאורך השנים בעימות חזיתי מתמשך עם משטרת ישראל. שם עוקבים בדאגה אחר תהליך מטריד של חדירת ארגוני פשיעה, עבריינים מהשורה ואנשי עסקים מושחתים לרשות המקומית בכפר קאסם, במסווה של חוזרים בתשובה החברים בארגוני השמירה.

מבחינת המשטרה מדובר בתהליך התואם להגדרה האקדמית המקובלת של פשע מאורגן: חדירת קבוצות פשיעה למסדרונות השלטון. מה גם שמאבקי השליטה על ארגוני השמירה הניזונים מעטיני השלטון המקומי מעודדים מלחמה עקובה מדם בין עבריינים וארגוני פשיעה מקומיים.


 

מהפזורה למשולש
 

ארגון השמירה הראשון הוקם בשנות ה־80 על ידי ראש המועצה לשעבר, איברהים סרסור. החזון הרשמי שלו היה שמירה על חוקי הדת, ברוח הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית אשר נוסדה בכפר קאסם. בפועל, הארגון התמחה גם בחלוקת טובות הנאה מכספי הרשות לטובת תומכי התנועה האסלאמית ופעיליה - חלקם היו אז עבריינים שעודדו אותם לחזור בתשובה.
 

כאשר סרסור נבחר לכנסת, מילא את תפקיד ראש המועצה סאמי עיסא, אשר הקים ארגון שמירה משלו על פי המודל של סרסור. בקדנציה השנייה של עיסא הוכרז היישוב כעיר ואם בישראל. בבחירות הראשונות לראשות העירייה ניצח מתמודד חילוני בשם נאדר סרסור. ראש העירייה החדש פירק את ארגון השמירה "הדתי" הקיים והקים תחתיו חברת שמירה חילונית, שוב על פי אותו מודל כלכלי. רק שלפי המשטרה, הנהנים העיקריים מהחברות בחברת השמירה היו בני משפחה ומקורבים של ראש העירייה הראשון, קבלני פיתוח ותשתיות, זכיינים, עובדי עירייה, פקידים ועוד מגוון רחב של נושאי משרות ציבוריות.
 

מאז שסרסור הפסיד בבחירות לרשות, ובהמשך גם לא נבחר שוב לכנסת, הוא איבד לחלוטין את כוחו הפוליטי גם כנציג התנועה האסלאמית בכפר קאסם. את מקומו בתנועה תפס בדואי מהדרום בשם חאמד אבו דעאבס, שבעקבותיו נרשמה נהירה המונית של בדואים מהפזורה בנגב לכפר קאסם. כשליש מ־20 אלף תושבי כפר קאסם כיום הם בדואים שהיגרו מהנגב, על כל המשמעויות של התהליך הזה מבחינה חברתית ופוליטית, אבל גם פלילית.
 

חברי הסניף המקומי המקורי של התנועה האסלאמית, שאיבדו את השלטון בעירייה ואת האחיזה בסניף המקומי של התנועה, שינסו מותניים בבחירות האחרונות לפני חמש שנים. הקמפיין שלהם יצא נגד החילוניות של העיר והעירייה בראשות נאדר סרסור, ונגד הפשיעה הגואה בעיר כתוצאה מההגירה הבדואית וחדירה של משפחות פשע מג'לג'וליה, אשר סייעו לאנשי עסקים מקומיים מול ארגוני "השמירה" של הרשות המקומית ושל הבדואים שהשתלטו על התנועה האסלאמית.
 

המהלך הזה הצליח להם. בראש הסניף המקומי המקורי של התנועה האסלאמית התייצב איש דת בשם פואד פרייג'. הוא הריץ לראשות העירייה את עו"ד עאדל בדיר, שניצח בבחירות והחזיר לתנועה את השליטה על משאבי העירייה. גורם בכיר המעורה במערכת הפוליטית בעיר אומר: "בדיר הוא כמו בובה של התנועה האסלאמית, מי שמנהל בפועל את העירייה הוא פרייג'".
 

בעוד השלטון הפוליטי של התנועה האסלאמית בעירייה התייצב חזרה רשמית, רחובות העיר, בתי הקפה, מועדוני ההימורים, קווי ההלוואות, תחנות הסמים ומוקדי הסחר באמצעי לחימה נותרו בשליטת הבדואים ומשפחות הפשע עודה ועראר מג'לג'וליה, אשר פרשו את חסותם על אנשי עסקים עשירים ומשפחות אמידות שנזקקו להגנה, דוגמת משפחת עאמר. לאחרונה אנשי התנועה האסלאמית נלחמים להחזיר את הכוח גם לארגון השמירה שלהם, כדי לחלוש על הסדר הציבורי, וכפועל יוצא גם על המשאבים הכלכליים והפליליים.
 

מחוז מרכז במשטרה עומד על רגליו האחוריות נגד התהליך הזה, משום שעל פי תפיסת העבודה המודיעינית, ארגון השמירה "העירוני" הנוכחי אינו עוסק בתיקון חברתי ערכי אמיתי, אלא פועל כארגון פשע המבקש להשתלט על טריטוריה של נכסים ציבוריים ופליליים, תוך מאבק אלים בקבוצות עסקיות וארגוני פשע קיימים. נחישות המאבק של ימ"ר מרכז בארגון השמירה הנוכחי הניבה לאחרונה החלטה של משרד הפנים, האוסרת על העירייה להעסיק גורמים המזוהים עם ארגון השמירה הזה, לפי רשימה מוגדרת היטב שנמסרה למשרד הפנים על ידי המשטרה. ברוח הסנקציות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נגד איראן - כל הפרה של התנאים תגרום למניעת תקציבים ממשלתיים מהרשות המקומית.


 

אלימות בשכונת היוקרה
 

הקרע בין ארגון השמירה הדומיננטי בכפר קאסם לבין המשטרה הפך לגלוי, מוחשי ואף אלים בחודש יוני אשתקד. עיכוב של בכיר בארגון בחשד לנהיגה ללא רישיון הפך למעצר, כאשר התברר שנגד המעוכב יש צו מעצר על עבירה אחרת. לפי תיאורי השוטרים, עשרות מקומיים הגיעו למקום תוך דקות והתנפלו עליהם, עד שהעצור נמלט. האירוע האלים נגרר אל נקודת המשטרה הקטנה שהוקמה במתחם העירייה, בברכת ראש העירייה בדיר.
 

במהלך המצור האלים על הנקודה שנרגמה באבנים, נורה למוות אחד הפורעים על ידי מאבטח אזרחי, מה שהוביל להסלמה באלימות: הוצתו שלוש ניידות משטרה אשר חנו בסמוך ובוצע פוגרום במשרדים של הנקודה. השוטרים נאלצו לירות באוויר כדי להימלט על נפשם. את המהומות שהתרחבו הניעו ראשי ארגון השמירה, אשר קראו תיגר על הלגיטימיות של משטרת ישראל לאכוף את החוק בעיר. הן הסתיימו כעבור יממה או שתיים בזכות מאמץ הידברות משותף של נכבדי העיר, חברי כנסת מהמגזר הערבי, המפכ"ל רוני אלשיך ובכירי המשטרה שהגיעו לעיר.
 

אם המאבק של ארגון השמירה במשטרה הסתיים בהרגעת הרוחות המסורתית, הרי שהמאבק שלהם בארגוני הפשע המקומיים הידרדר לאפיקים פליליים עם תוצאות שונות לגמרי. חרף ההגדרות המודיעיניות הנחרצות בנוגע להיבטים הפליליים של ארגון השמירה, במשטרה מדגישים כי הם אינם קשורים למלחמת החיסולים במשפחת עאמר. עם זאת, לפי מידע שהגיע ל"מעריב־סופהשבוע", לגורמים המזוהים עם ארגון השמירה יש נגיעה ישירה לניסיון החיסול ברחוב יאיר רוזנבלום שבשכונת היוקרה אזורי חן בצפון תל אביב ב־17 במאי השנה.
 

כדי להבין את הרקע לניסיון החיסול צריך להכיר את חמאדה טהה, עבריין מוכר בשנות ה־40 לחייו. טהה היה מעורב בניסיון סחיטה של בית עסק בכפר קאסם שהסתבך בחובות לשוק האפור. להגנתו של בית העסק הנעשק יצאו עבריינים חוזרים בתשובה המזוהים עם ארגון השמירה המקומי. הם ניסו לפגוע בטהה ואנשיו כדי להרחיקם מקורבן הסחיטה. לפי גורם המזוהה עם משפחת טהה, במסגרת הסכסוך האלים שנוצר בין שתי הקבוצות חוסל אחד מחברי ארגון השמירה, אחמד בדיר, בפתח מסגד בכפר קאסם בחודש מאי של השנה שעברה. 
 

החשודים המיידיים שנעצרו היו שני אחיינים של חמאדה, מוחמד ובהא טהה. כעבור מספר ימים הם שוחררו, אבל נראה כי המעצר סימן אותם באור זרחני לנוקמים מצד חבריו של בדיר בארגון השמירה.
 

חלפו חמישה חודשים מיום הרצח, ואלמונים ריססו בצרור יריות את הרכב שבו נסע חמאדה טהה במרכז העיר. הוא ניצל בנס. הפעם נעצרו שניים מחברי ארגון השמירה בחשד לניסיון הרצח הזה. בחלוף מספר ימים גם הם שוחררו, והתיק לא פוענח עד היום. חלפו עוד כמה חודשים. חלק מהאחים טהה שסומנו כיעדים לחיסול עברו להתגורר בצפון תל אביב, עד שבהא טהה נורה בפתח הבניין היוקרתי שבו התגורר ונפצע קשה.
 

ניסיון הרצח בלב שכונת היוקרה גרם לזעזוע תקשורתי יחסי, והותיר את חוקרי ימ"ר מרכז מתוסכלים לנוכח חוסר היכולת שלהם לתרגם לראיות בשלב זה את המידע המודיעיני המדויק שמצוי ברשותם. מה שנותר להם לעשות הוא לבקש צו איסור פרסום על פרטי החקירה, ולקבל אותו מבית המשפט. בדיוק כפי שמשטרת ישראל מקבלת במאות אירועי רצח ופשע חמור, כמה עשרות מהם אירעו בשנה החולפת במתחם כפר קאסם, ג'לג'וליה וצפון תל אביב.

עאמר נגד עאמר
 

שתי דקות לפני חצות הלילה שבין 16 ל־17 בנובמבר אשתקד הרעיד פיצוץ מחריש אוזניים את תושבי צפון תל אביב. שניות ספורות לפני כן עוד נסעו עבד עראר מג'לג'וליה ועלי עאמר מכפר קאסם ברכב הב.מ.וו שלהם מתל אביב לכיוון המשולש. עראר הנהג אמר אז לעאמר שישב לידו, כי הוא מרגיש שמשהו לא בסדר ברכב, כאילו רכיב כלשהו דופק ומתחכך בכביש. השניים חשדו מיד שייתכן שמטען חבלה הוצמד לתחתית הרכב ומיהרו לעצור כמה עשרות מטרים ממחלף קק"ל המוביל לצהלה ורמת אביב. עאמר יצא ראשון מהרכב, אבל עראר הנהג הסתבך לרגע עם חגורת הבטיחות, הוא לא הספיק לצאת בזמן ונהרג במקום מפיצוץ רב עוצמה.
 

עלי עאמר, ששרד את הפיצוץ הקטלני, שיתף בסיפור הזה כמה מהאנשים הקרובים אליו ביותר - שעם אחד מהם שוחחתי לצורך הכנת הכתבה - ואמר לו כי לא עראר היה הכתובת למטען, אלא הוא עצמו. בדיוק כפי שחוסלו אביו ואחיו. "כאשר אתה מגיע לביתך בסתר, אנחנו רואים אותך ויכולים להשיג אותך, אבל מרחמים עליך כי אתה עם האישה והילדים", נכתב במכתב שנשלח אליו ושפורסם על ידי דורון הרמן בחדשות עשר. "אתה עוד תצטרף לאלה שהעפנו אותם. הירי שבוצע לעבר ביתך זה דבר קטן. נותנים לך חודשיים, ואם לא נשיג אותך, נרצח את אמא שלך וכך נצא תיקו. אם אתה מעוניין להמשיך, אנחנו נעמוד במלחמה".
 

מאז הפיצוץ עאמר עזב את הארץ לפרקי זמן ארוכים, מחשש שהמחסלים יגיעו אליו שוב. נראה כי אפילו הוא לא הבין עד כמה הוא צדק. ב־1 במאי, כאשר הגיח לביקור קצרצר בארץ, השיגו אותו מבקשי נפשו. זה קרה זמן קצר לאחר שיצא בשעות אחר הצהריים מהצ'יינג' של המשפחה שלו בכפר סבא. הוא נהרג במקום מפיצוץ מטען חבלה ברכבו ביציאה מהעיר לכיוון המשולש. הפעם שרד את הפיצוץ דווקא הנהג, האח הצעיר לבית משפחת עראר.

החיסול של עלי עאמר הוא האחרון בסדרת חיסולים אשר החלה בסכסוך ירושה פשוט לכאורה בין שני אחים בשם מוסטפא (52) וחכמת (55) עאמר, על קרקעות, עסקים והרבה מאוד כסף. לפי החשד, באמצעות עבריינים מכפר קאסם וג'לג'וליה, השניים "חיסלו זה את זה" בהפרש של שבועיים בחודש פברואר 2017. אחריהם נכנסו למצבת המחוסלים והנפגעים אחיינים ובני דודים משני הצדדים של אותה משפחה מורחבת, אבל לא רק הם (ראו מסגרת). 
 

בעקבות מלחמת הירושה נפתחו סכסוכים וחיסולים גם בין העבריינים המייצגים את הצדדים, חלקם מזוהים עם ארגוני השמירה לדורותיהם. סכסוך הדמים הפנימי המסואב במשפחת עאמר ובקבוצות הפשיעה השונות טרף את הקלפים במערכת המודיעינית של מחוז מרכז, והדליק נורה אדומה במטה הארצי על רקע זליגת אירועי הירי ופיצוצי המטענים של עברייני המשולש לשכונות צפון תל אביב.
 

מוסטפא עאמר ובניו ניהלו במשולש עסק מצליח לשיווק מכוניות יוקרה, מה שמטבע הדברים במגזר חייב אותם להעסיק מרצונם החופשי לכאורה צוותי פרוטקשן מקומיים, כאלה שישמרו עליהם מפני סחיטות ועקיצות, וכמובן יסייעו בגביית חובות. עאמר ובניו לא היו עבריינים במהותם, אבל היו מקושרים מאוד לחבורה של עבריינים בוגרי ארגון חרירי - האחים עראר מג'לג'וליה. האחים פעלו בשיתוף עם קרוב משפחתם וחבר ילדותם, קוטאייר (קוקו) עודה, המוגדר כראש ארגון פשע עצמאי. מתוך הכלא ומחוצה לו סיפק עודה שירותים מבצעיים גם לארגון מוסלי, יצחק ברמוחא, איתן חייא ובנו ערן. כיום הוא עצור על סדרה של מעשי רצח וסחיטות, חלקם בשירותם של כל אלה.
 

היחסים בין עאמר ובניו לבין העבריינים מג'לג'וליה היו מעולים, וכללו גם בילויים משותפים מחוץ לשעות העבודה. בתו של מוסטפא אפילו נישאה לג'לאל (פאדי), המסוכן מבין האחים עראר. הכל היה טוב ויפה, עד ליום שבו עודה הסתכסך עם האחים עראר באביב 2015. לפי עדות של עד מדינה נגד קוטאייר בתיק ארגון מוסלי ואח', במהלך מעצר משותף עם האחים עראר בתיק סחיטה ורצח של עבריין מג'לג'וליה, קוטאייר נחשף לחומר ראייתי שממנו הגיע למסקנה שפאדי עראר מנהל מאחורי גבו מערכת יחסים חשודה עם חוקרי המשטרה. זמן קצר לאחר מכן, בזמן שקוטאייר עוד היה במאסר בתיק חטיפה, פאדי עראר חוסל בירי מטווח קצר בחצר הבית שלו בג'לג'וליה.
 

עכשיו חבורת ג'לג'וליה התפצלה לשני פלגים שנערכו למלחמה ממש. לא הועילו זיכרונות הילדות המשותפים בחצרות השכנים והקרבה המשפחתית. המתח הרקיע שחקים והיה מלווה בכמה אירועי ירי בין שתי הקבוצות, כולל פרסומים מתלהמים בפייסבוק מהצד של עראר, והפגנת כוח של ארגון קוטאייר עם תמונות קבוצתיות באינסטגרם. בשלב מסוים קוטאייר שוחרר מהכלא וחזר לחצר המשפחה בג'לג'וליה, ואז גם החלו להירשם חיסולים המיוחסים לצד שלו, ותועדו ניסיונות תגובה כושלים של האחים עראר.
 

הרצח הכפול ביפו 
 

הפילוג בחבורת ג'לג'וליה התרחש בדיוק כאשר האחים עאמר חיסלו זה את זה, ומכאן נולדו ההערכות לכך שכל אחד מהפלגים (קוטאייר ועראר) תפס צד במלחמת החיסולים הפנימית במשפחת עאמר העשירה. לתיאוריה הזו אין אישוש במלואה, אף על פי שעלי עאמר המנוח נהג לומר שקוטאייר אחראי לרצח של אביו ואחיו, ובארגון קוטאייר אכן יש כמה חברים מהפלג היריב במשפחת עאמר. דבר אחד בטוח: לאחר הרצח של אביו ואחיו (מוסטפא ועלאא) התקרב הבן עלי עאמר עוד יותר לאחים עראר. שני השותפים הרגישו מאוימים מאוד מהיריבים שלהם - זה מתוך משפחת עאמר בכפר קאסם ואלה מארגון הפשע של קוטאייר בג'לג'וליה.
 

עלי עאמר, בתפקיד הנסיך העשיר, מימן את המעבר של החבורה לכמה סוויטות בסיטי טאוור ברמת גן. הם בקושי יצאו לבילויים משמעותיים בתל אביב, מבחינתם המגורים בסיטי טאוור כשלעצמם, עם כל מרכזי הבילוי שיש לו להציע, היו הבילוי עצמו. אבל משם הם נערכו להמשך המלחמה באמצעות רכישת אמצעי לחימה וגיוס בני ברית. בחניון של הסיטי טאוור חנו אז על בסיס קבוע ג'יפים ומכוניות מנהלים יוקרתיות שלהם, ב.מ.וו ומרצדס בעיקר, שבהן ביצעו גיחות על בסיס יומיומי להסדרת ענייניהם במשולש. 
 

בימ"ר מרכז ידעו על הקואליציה שהתמקמה בסיטי טאוור, אבל מי שעוד עקבו אז מקרוב מאוד אחרי האחים עראר היו אנשיו של קוטאייר, כך חשף רק לאחרונה עד המדינה נגדם. לדבריו, ב־21 במאי אשתקד הם חטפו אחד מחבריהם כדי שיסייע להם להביא למלכודת את טלאל עראר שהסתתר בטירה. הם ירו בפניו ובגופו מספר כדורים וזרקו אותו לצד הכביש, כשהוא פצוע קשה.
 

כעבור שלושה ימים אנשי קוטאייר הצמידו מכשיר מעקב זעיר לרכב של בהא עראר בחניון הסיטי טאוור. סמוך לשתיים בלילה יצא עראר לנסיעה. כאשר הבחין בג'יפ הדולק אחריו, הוא חשד שמדובר במחסלים ונכנס לתחנת המשטרה בבת ים, שממנה יצא רק בליווי שוטרים בחזרה לסיטי טאוור.


לפי עד המדינה, בחלוף שישה ימים הם עקבו בשעת לילה מאוחרת אחרי האחים עראר, בעת שבאו לבקר עם חברים נוספים את אחיהם טלאל שהיה מאושפז במרכז הרפואי רבין. בשלב מסוים הבחינו העוקבים בשתי דמויות נכנסות לרכב של בהא עראר, והחלו לנסוע בעקבותיו עד יפו. לפי עד המדינה, סמוך לרחוב יהודה הימית קוטאייר ואחיו עומרי עודה ריססו את יושבי הרכב שנהרגו במקום. בדיעבד התברר כי עראר לא היה ברכב אלא חבר שלו מרמלה וצעירה יפואית.
 

בעוד אנשי קוטאייר מזנבים באחים עראר ברחובות גוש דן, במשטרה טוענים כי למחרת החיסול הכפול ביפו האחים עראר כבר היו מעורבים בחיסול כפול בכפר קאסם, שאינו קשור לכאורה לסכסוך עם קוטאייר. ב־1 ביוני אשתקד נרצח ביציאה מתפילה במסגד בכפר קאסם, מחמד עאמר, כאשר לצדו היה חברו פאדי סרסור שנהרג אף הוא, בטעות.
 

בארגון השמירה האשימו את עלי עאמר ושותפיו במשפחת עראר, ונקבע שדמם מותר. בעיר גם הופצו כרוזים, ככל הנראה על ידי ארגון השמירה, שלפיהם עלי עאמר משתף פעולה עם עבריינים, צורך איתם סמים ואלכוהול, ומבלה איתם אצל זונות בתל אביב. 
 

לנוכח סדרת האירועים החמורים, ודיווחים ממחלקת הביטחון של הסיטי טאוור על כך שבלשי משטרה וחברי כנופיות מהמשולש התנחלו בסביבת מלון דירות היוקרה - בלובי, בבריכה ובחניון, התקבלה בימ"ר מרכז החלטה לעצור את האחים עראר, עלי עמאר ועוד שני חברים בחשד לרצח הכפול ליד המסגד בכפר קאסם.
 

סוף דבר (זמני)


עורכי הדין של החשודים, דוד יפתח, אסתר בר ציון, אתנה אדרי ורן שטרצר, מספרים כי המעצרים נמשכו 90 יום. על החקירות הוטל צו איסור פרסום, הפרטים לא הוטחו בחשודים בחדרי החקירות ואפילו בבית המשפט הם לא נחשפו. למעשה, עילת המעצר הייתה מבוססת על ניתוח מודיעיני, האזנות אווירה ותרשים זרימה של האירועים, מהסוג שפורט עד כאן.
 

כדי לקדם את החקירה, בלשי ימ"ר מרכז עשו עם החשוד עיסא פרייג' את תרגיל המורשת המחוזי, שעשו בעבר הרחוק כדי להפליל את יצחק אברג'ל לראשונה ברצח. הם לקחו את פרייג' מהמעצר ונסעו איתו ברחובות כפר קאסם, כאילו הוא משחזר, ואז נפוצו שמועות על כך שהוא עד מדינה אשר שחזר את הרצח הכפול במסגד. הסיפור פורסם באתרי אינטרנט בערבית למרות צו איסור הפרסום. הסנגור של החשוד רן שטרצר החליט להגיב שהלקוח שלו הוא לא עד מדינה. ההכחשה אומנם התקבלה בציבור, אבל פרייג' סומן כרוצח של השניים.
 

"התחילו לעבוד עליהם רק אחרי הרצח הכפול במסגד. לפני זה לא לקחו ברצינות את הצורך לבצע פעולות מניעה", מסביר עו"ד שטרצר את המעצר הכושל. "בהא עראר היה היחיד שקיבל מהמשטרה 'שיחות סיכולים', אבל זה היה רק על רקע הסכסוך שלו עם קוטאייר עודה, ולא על רקע מניעים אחרים".

תיק הרצח הכפול במסגד נותר פתוח, אבל מאז השחרור חוסלו שניים מהחשודים: עבד עראר ועלי עאמר. במשטרה מעריכים שבזאת לא הסתיימו אירועי הנקמה ההדדית במשפחת עאמר, המכלה את ההון העצום שלה על מסע החיסולים הפנימי כולל הפקה, ביצוע וייעוץ משפטי. בהא עראר העלה לפייסבוק תמונה קנטרנית שלו עם מטול של טיל לאו, ונשפט לשנת מאסר שאותה הוא מרצה באגף השמור של כלא השרון, עם אח נוסף אשר שפוט ל־20 שנות מאסר.
 

עו"ד דוד יפתח המייצג את משפחות עאמר ועראר טוען כי, "המשטרה עצרה את האחים עראר ועלי עאמר בחשד לרצח, ובזה בעצם נחרץ גורלם. הם שוחררו בהיעדר ראיות, אבל כל העולם ידע שהם חשודים ותוך מספר חודשים נרצחו שניים מהם. הכרתי גם את עבד וגם את עלי שנים רבות. הכרתי את האמא שאיבדה את בניה ג'לאל ועבד, האחרים נמצאים בכלא. זו טרגדיה קשה מאוד. אני מקווה שלא יהיו עוד נקמות ונקמות נגדיות".
 

עו"ד אתנה אדרי המייצגת את האחים עראר: "האיסור על פרסום פרטים מהחקירה הכושלת מנע מהחשודים שסומנו כרוצחים לטהר את שמם, ומצער היה לשמוע את שעלה בגורלם של אלה אשר שוחררו מתיק פלילי כה חמור ומצאו את מותם".
 

במקביל לחיסולים ולניסיונות החיסול של האחים עראר ושותפיהם, בכתב אישום נגד קוטאייר נטען שהוא הפעיל את ארגון הפשע שלו במשימות של קואליציית ארגוני הפשע של יוסי מוסלי וערן חייא בתל אביב, ושל ברמוחא בכל רחבי הארץ. בחודש ספטמבר נכנסו לתמונה בלשי ימ"ר תל אביב, שבדרכים מתוחכמות ליקטו ראיות על ניסיון סחיטה של סוכן הימורים אשר הסתבך בחובות לקו ההימורים של חייא, ומצא את עצמו מאוים מקוטאייר ואנשיו, לרבות מטח ירי על בית הוריו בצפון תל אביב. בלשי הימ"ר עצרו את קוטאייר וכעשרה מאנשיו, שאחד מהם הפך לעד מדינה והפליל בסדרת מעשי רצח ועבירות סחיטה ואמל"ח את הבוס, אנשיו ושותפיו הבכירים, וביניהם יצחק ברמוחא הירושלמי וערן חייא, שהצליח לחמוק מהארץ.
 

את קוטאייר מייצגים כעת עורכי הדין ווליד כבוב, משה שרמן ונעמה אלחדד שמסרו בתגובה: "קוטאייר עודה מכחיש מכל וכל את האישומים המיוחסים לו ואף את אותן שמועות בדבר סכסוכים כאלה ואחרים. כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה, ולפיכך אנו מציעים להתאזר בסבלנות וימים יגידו מה יעלה בגורלו של התיק, אשר רחוק שנות אור מלשקף את האמת ובל נשכח, מתבסס על עד מדינה לא אמין בעליל שזכה לטובות הנאה בתמורה לבדיות שמסר ביחס לקוטאייר ואחרים". 


במשטרה יש תסכול גדול לנוכח התגברות הפשיעה במגזר חרף ההשקעות הרבות ותשומת הלב שהם מקדישים לחברה האזרחית בפעולות קהילתיות רבות שנועדו להפשיר את הטינה ולקדם את שיתוף הפעולה. "בסוף, סממן המשילות היחיד בערים רבות הוא המשטרה", אומר קצין בכיר ומגלה כי בחודש הקרוב אמורה להיפתח תחנת משטרה חדשה וגדולה בכפר קאסם אשר תשמש כמרכז שירות לכל המשולש הדרומי. 108 שוטרים על 20 אלף תושבים, מתגאה הקצין הבכיר, אבל מודה בצער שאף אחד מהשוטרים לא יהיה תושב כפר קאסם. 


צילומים: באדיבות פוסטה

רשימות נוספות של אמיר זוהר באתר פוסטה