בארגונים המסייעים לשיקום נשים מזנות ונאבקים בעשור האחרון לחקיקת חוק להפללת צרכני זנות, מברכים על מסלול הקנסות המינהליים אותו החליט משרד המשפטים לקדם לחקיקה ומציינים אותו כאבן דרך היסטורית של ממש אחרי עשור של מאבק, אף שבין העוסקים בשיקום נשים מזנות ישנם חילוקי דעות באשר להמשך המאבק על עונש פלילי ללקוחות הזנות.

עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, אמרה לאחר הצגת תזכיר הצעת החוק הממשלתית הקובעת הטלת קנסות על צרכני זנות: "ישראל עושה עוד צעד משמעותי בדרך להפסקת הניצול העתיק בעולם ופרסום תזכיר החוק הוא בשורה של ממש לכ-14,000 נשים בזנות לאחר עשור של מאבק".

כהנא מוסיפה עם זאת: "הגיע הזמן לשינוי מהיסודות, שיתחיל בחקיקה של חוק לאיסור צריכת זנות, עם סנקציות משמעותיות. זאת לצד המחויבות להשלמת התהליך עם מענה שיקומי לאלפי נשים בזנות שיהיה רציני ואפקטיבי". עו"ד יעל בן סעדון, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מוסיפה: "השינוי בשטח כבר החל מאז עבר החוק בקריאה טרומית בקיץ שעבר, כשרבים מארגוני הסיוע מדווחים כי כבר כעת ניכרת ירידה משמעותית בצריכת הזנות בישראל. הגיעה העת להשלמת החקיקה. עבור אלפי נשים, גברים צעירים צעירות וטרנסג'נדריות במעגל הזנות אין עוד זמן לחכות." גם בשדולת הנשים בישראל מברכים אך יחד עם זאת, מדגישים: "ניצול כה קשה של נשים הוא בדיוק המקרה הראוי להפללה, שהיא דרך המלך ולהכווין התנהגות חברתית".

לא בטוחים שעונש פלילי היה משיג את המטרה



נעמה זאבי ריבלין, מנהלת "סלעית", תכנית הסיוע לנשים במעגל הזנות המופעלת על ידי משרד העבודה והרווחה ועיריית תל אביב-יפו, אומרת למעריב: "זה יום מרגש ואפילו היסטורי. הקול האמיתי של הזנות החל לצאת כשלא פעם ולא פעמיים הבאנו בפני מקבלי ההחלטות נשים שישמיעו את הקול של מי שהופכות למוצר צריכה ואת ההשלכות הנפשיות הקשות לאורך שנים, גם אחרי שיקומן. שרת המשפטים עצמה הגיעה אלינו וישבו מולה שלוש נשים שדיברו איתה על ההפקרה של הגוף והנפש בזמן העיסוק בזנות, על הדרישות האבסורדיות של הלקוחות ועל הסיוטים. כמו ששרת המשפטים עברה תהליך כדי לאמץ הבנה שצריכת זנות פוגעת ושהמדינה צריכה לקחת על זה אחריות, אני חושבת שגם חלק מארגוני הסיוע עברו תהליך.

עוד הוסיפה: "לי לא היתה דעה חד משמעית אם עונש פלילי או מינהלי הוא העדיף ללקוחות זנות. לחוק הזה יתלווה מחקר ונוכל ללמוד את האפקטיביות של קנסות תוך כדי תנועה. אבל אני יכולה להבטיח שקנס שמגיע הביתה ירתיע הרבה גברים כי היום הזנות מתקיימת במחשכים וכשהיא יוצאת מהמחשכים צרכני זנות יפסיקו לאט לאט להתהדר בדירוג ובהוזלה של הנשים. אני מאמינה שרוב הגברים הצורכים זנות הם גברים נורמטיבים וחוק מייצר נורמה חברתית. חשוב לא פחות – החוק כולל תוספת תקציבים ומענים גם לשיקום וגם להסברה".

לילך צור בן משה, מנכ"לית עמותת "הופכות את היוצרות" לשיקום נשים ממעגל הזנות אומרת למעריב: "כשרואים יום יום נשים ועובדים מול בני אדם ולא מול תופעה, נשים שזקוקות להרבה סיוע, מבינים את החשיבות של הצעת החוק הזאת. אחרי אין סוף פגישות עם שרת המשפטים הבנו כי מה שמובן מאליו עבורנו, שצריכת להיות הפללה של לקוחות זנות כי מבחינתנו זה פשע נגד האנושות, לוקח זמן להתקבל בציבור ואצל מקבלי ההחלטות, אבל החוק עוד יכול להשתנות בעתיד. הקנסות המינהליים נועדו לתת הצהרה ערכית מלמעלה שמדובר בהתנהגות אסורה בחוק. כרגע זה פחות משנה אם זה יהיה רישום פלילי או רישום מינהלי, עדיין זה חוק והוא אומר שאסור לצרוך בן אדם, שאסור לצרוך אישה. ורוב האנשים בחברה הם שומרי חוק. כמובן שהחוק הוא רק ההתחלה והוא הכלי שישמש אותנו להמשיך לעשות את העבודה שלנו בצורה הרבה יותר טובה עם היענות רבה יותר מצד הממשלה. האמירות החוזרות על 'העיסוק שהיה ויהיה תמיד' ועל 'חוסר היכולת' של חברה לשנות את התופעה, הן חסרות בסיס. אף אחת לא צריכה להקריב את גופה ואת נשמתה לסיפוק צרכיו של אדם אחר. הדרך תמיד תהיה ארוכה אבל בפירוש לא הפסדנו. זה יום היסטורי. כשהחוק יעבור בכנסת לא תהיה ממנו חזרה אחורה וזה דבר בלתי נתפס בכלל עבור מי שמכירה את זוועות הזנות".