בעקבות חילופי האשמות בין משרד האוצר למשרד הרווחה הוחלט לבטל אמש את הדיון בכנסת על חוק שיאפשר פיקוח על הפעוטונים בישראל. ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), מיוזמי חוק הפיקוח על הפעוטונים, תקף היום (שני) את ההחלטה. "זו הייתה שערורייה לראות שהממשלה דוחה דיון בהחלטה בסדר גודל שכזה", אמר שמולי בתוכניתה של אילה חסון ב-103FM. "המצב הנוכחי כיום הוא כמו רולטה, הורים בכל הארץ מכניסים את ילדיהם לפעוטונים עם גננת מחייכת וברגע שהם מסובבים את הגב מסתבר שהם השאירו את הילד בגיהינום".
חבר הכנסת הוסיף: "הדרך להתמודד עם המצב המטורף הזה היא על ידי העברת רפורמת הפיקוח וחוק המצלמות. לצערי הדיונים אתמול נדחו בגלל קרבות אגו בין האוצר לרווחה, והמשמעות הישירה לכך היא שמישהו שפותח מעון בסביבה מסוכנת רשאי לעשות זאת ואין מי שירחיק אותו משם כפי שאין איסור לאדם עם עבר פלילי לעסוק בתחום".
כשנשאל מי התנגד ופעל לדחיית הדיון, אמר: "המתנגד העיקרי היה משרד האוצר. המתנגד העיקרי לחוק המצלמות היה היועץ המשפטי לממשלה מטעמי הגנה על הפרטיות ואני חושב שהתבלבלנו קצת. הפרטיות חשובה אך הגנה על חסרי הישע חשובה יותר. בישראל כיום יש מצלמות בקופות החולים ובלא מעט רחובות ברחבי המדינה, צריך להפנים את הדבר הזה ולא להתבלבל. אני נלחם על הדבר הזה והחוק הזה יעבור בסופו של דבר. יהיו מצלמות ותהיה רפורמה. המקרים של גבעתיים ופתח תקווה מוכיחים את הנחיצות של המצלמות כי קשה מאוד להגיע להרשעות במקרים שכאלה, פעוטות לא יכולים להעיד וברגע שיש מצלמה ניתן מהר מאוד להגיע לכתב אישום".
"להגביר את ההרתעה"
ראש אגף מעונות יום במשרד העבודה והרווחה, אמיר מדינה, התייחס בתוכנית למצב הפעוטונים בישראל ולעובדה שישראל נמצאת בתחתית המדינות המשקיעות בפעוטות. "אנחנו יודעים להגיד שיש כ-2200 מעונות יום מפוקחים במדינת ישראל, כשהפיקוח של המשרד שלנו נותן מענה רק לרבע מהילדים מגיל לידה עד גיל שלוש. אנחנו מאמינים שבישראל יש סך הכל כ-10 אלף מסגרות בכל המגזרים", אמר מדינה.
חבר הכנסת הוסיף: "הדרך להתמודד עם המצב המטורף הזה היא על ידי העברת רפורמת הפיקוח וחוק המצלמות. לצערי הדיונים אתמול נדחו בגלל קרבות אגו בין האוצר לרווחה, והמשמעות הישירה לכך היא שמישהו שפותח מעון בסביבה מסוכנת רשאי לעשות זאת ואין מי שירחיק אותו משם כפי שאין איסור לאדם עם עבר פלילי לעסוק בתחום".
אילה חסון התייחסה לדבריו: "אמנם גם כשיהיה פיקוח לא הכל יוסדר אך זה המינימום הנדרש של המדינה המחויבת לאזרחיה. היום עושים אגרה לרדיו של רכב, איך לא עושים אגרה לגן ופעוטון ומאפשרים לו לפעול ללא פיקוח. באיזו מדינה אנחנו חיים?". השיב לה ח"כ שמולי: "היום גם כדי לפתוח דוכן פלאפל אתה נדרש לאישורים ורישיון הפעלה. היום כדי לטפל בילדים בארץ כל שאתה צריך זה להכין שלט קטן ולהתחיל לעבוד".
כשנשאל מי התנגד ופעל לדחיית הדיון, אמר: "המתנגד העיקרי היה משרד האוצר. המתנגד העיקרי לחוק המצלמות היה היועץ המשפטי לממשלה מטעמי הגנה על הפרטיות ואני חושב שהתבלבלנו קצת. הפרטיות חשובה אך הגנה על חסרי הישע חשובה יותר. בישראל כיום יש מצלמות בקופות החולים ובלא מעט רחובות ברחבי המדינה, צריך להפנים את הדבר הזה ולא להתבלבל. אני נלחם על הדבר הזה והחוק הזה יעבור בסופו של דבר. יהיו מצלמות ותהיה רפורמה. המקרים של גבעתיים ופתח תקווה מוכיחים את הנחיצות של המצלמות כי קשה מאוד להגיע להרשעות במקרים שכאלה, פעוטות לא יכולים להעיד וברגע שיש מצלמה ניתן מהר מאוד להגיע לכתב אישום".
בנוסף, התייחס ח"כ שמולי להרשעת המטפלים שתקפו קשישים בבית האבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה, אשר עונשם סוכם בשנה וחצי מאסר: "מדינת ישראל חייבת להחליף את הדיסקט שלה מהר מאוד, גם באכיפה וגם בענישה. המחדל הזה מתרחש בכל השרשרת והממשלה צריכה להיות הראשונה להוביל את השינוי. נרצחה בישראל תינוקת וזה לא מזיז את הממשלה מההתנגדות שלה, זה רק עניין של זמן שתהיה טרגדיה נוספת".
ראש אגף מעונות יום במשרד העבודה והרווחה, אמיר מדינה, התייחס בתוכנית למצב הפעוטונים בישראל ולעובדה שישראל נמצאת בתחתית המדינות המשקיעות בפעוטות. "אנחנו יודעים להגיד שיש כ-2200 מעונות יום מפוקחים במדינת ישראל, כשהפיקוח של המשרד שלנו נותן מענה רק לרבע מהילדים מגיל לידה עד גיל שלוש. אנחנו מאמינים שבישראל יש סך הכל כ-10 אלף מסגרות בכל המגזרים", אמר מדינה.
"בעיות יכולות לקרות בכל מקום ואנחנו מנסים למנוע אותן על ידי פיקוח. הסייעות בפיקוח חייבות להיות מוצלחות בתפקידן ועוברות מבחני סף, מבצעים דגימות וביקורות בכל מעון מפוקח לפחות פעם בשנה", אמר ראש אגף מעונות יום במשרד העבודה והרווחה. "כיום אין חובה לרשת את המעונות במצלמות אך אנחנו בעד הצעת החוק של השר כ"ץ שתחייב הצבת מצלמות בכל מעון. בנוסף חייבים לחוקק את חוק הפיקוח בפעוטות שיאפשר לנו לבצע אכיפה. אם אנחנו רוצים להגביר את יכולת ההרתעה שלנו ולסגור מסגרות שיש בהם חשד לפגיעה אנחנו זקוקים לכלים. אם החוק לא יעבור נישאר במצב הקיים".
כשנשאל כמה יעלה הפיקוח, השיב מדינה: "בשנת 2012 כבר ניתנה מסגרת תקציבית לנושא של כ-700 מיליון שקל + 65 מיליון שקל בשנה לחיזוק מערך הפיקוח. אינני יודע מי מתנגד לכך באוצר וכדאי לשאול אותם למה זה לא קורה. אנחנו בעד הצעדים הללו בכל הכוח".
עריכת תוכן 103FM: איתמר זיגלמן