"לפני כשנתיים הייתי בלוויה של חברתי, חנה קורן ז"ל, שהתקיימה בבית העלמין בעתלית", מספרת מיקי דרור (64), יועצת ארגונית ואמנית מקריית אונו. "רציתי להיכנס לאולם ההספדים, המקום שבו מתכנסים האבלים, אבל עמדה שם אישה עם כיסוי ראש ואמרה לי 'את לא יכולה להיכנס לפה, אלא לשם'. לכל הנשים, כולל לבנותיה של המנוחה, היא לא נתנה להיכנס למקום שבו התכנסו הגברים. בנותיה של המנוחה נאלצו לעמוד בעזרת הנשים, כאשר מיטת אמן הוצבה בעזרת הגברים, רחוק מהן. הרב עמד עם גבו אלינו. היה לי הספד שרציתי לשאת, וכמעט לא שמעו אותו מפני שעמדנו רחוק ועם קיר הפרדה".
היום יתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דיון שנושאו "התרחבות תופעת הדרת נשים - דרכי טיפול". אחד מביטויי ההדרה שיקבלו התייחסות בדיון הוא הדרת נשים והפרדה מגדרית במהלך טקסי לוויה בבתי עלמין. "זו הייתה השפלה", ממשיכה דרור לתאר את מה שחוותה. "נכחתי בלא מעט לוויות בחיים שלי, ולא הבנתי למה פתאום עושים הפרדה בין גברים לנשים באירוע כל כך עצוב. פשוט לא הבנתי את זה".
ניסית להבין?
"לא, כי את נמצאת בסיטואציה כואבת. אני טיפוס לוחמני, אבל בסיטואציה הזו הייתי סגורה באבל שלי".
"בישיבה האחרונה שערכתי לפני כחצי שנה בנושא הדרת נשים, התחלתי נוהל חדש", מספרת ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), העומדת בראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. "ביקשתי שמשרדי הממשלה ידווחו לוועדה על תופעת הדרת נשים בכל התחומים הנוגעים לכל משרד ומשרד. ביקשתי שידווחו לי מה הם עושים, כי הגיעו אלי תלונות לגבי הדרת נשים בהשכלה הגבוהה, למשל, והיה גם נושא של בתי עלמין, והיו כל מיני סיפורים על אירועים בחסות מועצות מקומיות, שבהם התבקשו הנשים לא להגיע, או שעשו הפרדות בין נשים לגברים. לכן ביקשתי שנתחיל בנוהל שבו המשרדים מדווחים לגבי מה שקורה בתחום אחריותם".
הנוהל הזה אכן מיושם?
"רק התחלנו בכך. חלק מהמשרדים אכן דיווחו, חלק עדיין לא, ולכן החלטתי לערוך את הדיון כדי לעבור על הדוחות ולבדוק מה מצבנו. אחת התופעות שיידונו, כאמור, היא הדרה בבתי עלמין. מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה דיברו איתי והציגו לי נתונים. חשוב לציין שנושא הדרת נשים הוא לא רק בבתי קברות; תופעת גילויי הדרת נשים מהמרחב הציבורי הולכת ומתרחבת בצורה מדאיגה ומעידה על התפתחות המחייבות עמידה על המשמר, במיוחד שאנו עדות גם כן להתרופפות הבקרה והאכיפה של הרשויות נגד התופעה. קיים פער בין החקיקה וההצהרות על שוויון מגדרי לבין התרחבות תופעת ההדרה, ואם לא נעמוד על המשמר ונמנע אפליה מסוג זה, נראה רגרסיה חמורה במעמדן של נשים".
פרקטיקה של אפליה
"יותר מעשר שנים אנחנו עוסקים במאבק משפטי וציבורי על מנת למגר את תופעת הדרת הנשים מהמרחב הציבורי בישראל, ובמשך השנים חלה עלייה מאוד גדולה בהדרת נשים בכל מיני הקשרים", אומרת עו"ד אורלי ארז לחובסקי, מנהלת המחלקה המשפטית במרכז הרפורמי לדת ומדינה. "טיפלנו בתופעה הזאת בהקשר של הפרדה באוטובוסים, והגשנו גם עתירה לבג"ץ בנושא הזה. ב־2011 בג"ץ קיבל את העתירה ואמר שאסור לקיים הפרדה מגדרית כפויה בתחבורה הציבורית. התופעה הו של הדרת נשים בכלל הלכה והתרחבה, והיועץ המשפטי לממשלה גם הקים צוות לדון בנושא, והמלצותיו הוגשו ב־2013. ההמלצות אמרו בפעם הראשונה את מה שאמרנו כל השנים - שאסור לקיים הפרדה מגדרית בכל מיני הקשרים - אם זה אוטובוסים, בתי עלמין, קופות חולים ועוד".
מה המצב כיום בבתי עלמין?
"כמעט כל בתי העלמין בארץ מופעלים על ידי חברות קדישא, שהן כמובן גופים אורתודוקסיים שנוהגים בפרקטיקות של אפליה בכמה מובנים. קודם כל, בהרבה מקומות מפרידים את המשתתפים שמגיעים ללוויה. יש צד של נשים וצד של גברים. לפעמים יש גם שלטים וגם מחיצה, כדי לוודא שיש הפרדה. יש מקומות שבהם לא נותנים לנשים לשאת הספדים; וגם במהלך טקס הלוויה - כשמלווים את המת - לפעמים שולחים את הנשים לחלק האחורי של מסע הלוויה, כך שהן לא יכולות ממש להשתתף בטקס. ויש עוד תופעות, למשל שלא נותנים לאישה שרוצה לומר קדיש. המשרד לשירותי דת הוציאו כבר ב־2012 חוזר מנכ"ל, שאומר שכל הסממנים של ההפרדה בלוויה אסורים, אלא אם המשפחה מבקשת שגברים ונשים יהיו בנפרד בלוויה. המשרד לשירותי דת הוא באמת בסדר, אבל בשטח יש הרבה מקומות שבהם הדברים האלה ממשיכים להתקיים. הדבר הנורא הוא שברגע כל כך קשה של משפחה - היא בעצם לא נלחמת על הרצון האמיתי שלה - כי אף אחד לא רוצה לעשות מהומות במעמד כזה וברגע כל כך קשה. וככה באמת נוצר מצב שבאחד הרגעים הכי קשים מפרידים בני משפחה זה מזה, לא נותנים לנשים לקחת חלק מלא בטקס, וכמובן שזה משאיר רושם קשה ומוסיף על האירוע הטראומטי שהמשפחה עוברת ממילא".
כיצד אתם מטפלים במקרי ההדרה?
"המרכז הרפורמי, הזרוע המשפטית והציבורית של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, מטפל בשבע השנים האחרונות בתביעות ובתלונות של נשים שהופלו והודרו במהלך טקסי לוויה. כך למשל, לגבי הלוויתה של חנה קורן ז"ל, שהתקיימה בחודש יולי 2016, שבה היתה הפרדה בין נשים לגברים בלי קשר לרצון המשפחה או מנהגיה. במקרה זה הגישו שניים מחבריה הקרובים של המנוחה, שפקדו את הלוויה, תביעה אזרחית באמצעותינו נגד המועצה הדתית וחברה קדישא בעתלית בגין הפרת חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. תביעה זו הסתיימה לפני כמה
חודשים בהסכם פשרה, שבמסגרתו חברה קדישא הורידה את כל סממני ההפרדה בבית העלמין, לרבות קיר חוצץ בין עזרת נשים לאזור המיועד לגברים, ואת שלטי ההפרדה. חברה קדישא אף שילמה פיצוי לתובעים והתחייבה לקבוע שלט בבית הלוויות, המבהיר את האיסור על הפרדה מגדרית ברחבי בית העלמין בניגוד לרצון המשפחה".
עו"ד ארז לחובסקי ממשיכה ומספרת שבחודש אפריל 2017 התקיימה לוויה בבית העלמין גני אסתר בראשון לציון. "בטקס הלוויה, בטרם החלו דברי ההספד, נציג מטעם חברה קדישא ביקש כי הנשים יעברו לצד אחד של אולם ההספדים והגברים לצד השני של האולם, כך שתהיה הפרדה בין גברים לנשים במהלך הטקס. כך נמנע מבני המשפחה והחברים שהתאספו לעמוד זה לצד זה בעת הטקס. יודגש כי המשפחה לא ביקשה במקרה זה את ניהול טקס הלוויה בהפרדה, אלא הייתה זו יוזמה של מנהל הטקס מטעם חברה קדישא. בעקבות פנייה שלנו אל מנכ"ל חברה קדישא בראשון לציון, התקבלה התחייבות מטעמם כי העובדים יעברו הכשרה ורענון נהלים באשר לאיסור על הפרדה במהלך טקסי לוויה, כדי שמקרים כאלו לא יישנו".
בשלב זה, שולפת מזיכרונה עו"ד ארז לחובסקי מקרה נוסף: "בחודש יוני 2016, בעת טקס הלוויה בבית עלמין ביבנה, התבקשו כל בנות המשפחה של המנוחה לעבור לעזרת הנשים. משסירבו, עובדי חברה קדישא איימו עליהן שהרב לא יגיע לנהל את הטקס עד שהן ייפרדו מבני המשפחה הגברים. במקרה זה כפו עובדי בית העלמין בצעקות ואיומים על בני המשפחה להיפרד. במהלך טקס הקבורה הורו לנשים לעמוד מאחור ולא נתנו לבנותיה של המנוחה סידורי תפילה, כדי שלא יקראו קדיש על אמן אך בשל היותן נשים. כאשר בנותיה בכל זאת קראו קדיש על אמן, עובדי חברה קדישא הרימו את קולם כדי שלא יישמע קולן של הנשים. במקרה זה אנו מטפלים בתביעה נגד חברה קדישא והמועצה הדתית ביבנה על הפרת חוק איסור אפליה בשם בנותיה ובניה של המנוחה".
עו"ד ארז לחובסקי מסכמת ואומרת: "מקרים קשים אלו שבהם נשים הודרו והופלו רק בשל היותן נשים במהלך טקסי הלוויה, משרטטים תמונה מקוממת של מגמה שלצערנו עדיין רווחת בבתי עלמין ברחבי הארץ. זאת חרף העובדה שהדבר מנוגד לדין ואף לחוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת האוסר על הדרת נשים ואפלייתן בעת טקסי לוויה, כמו גם לדוח הצוות המשרדי של משרד המשפטים האוסר על פרקטיקות אלו במהלך לוויות בניגוד לרצון המשפחה. לכן, ישנו צורך דחוף בהגברת המודעות לנושא זה והבאתו לדיון על שולחן הכנסת. כשהמשרד לשירותי דת מקבל תלונות, הוא מטפל בהן ופועל, אבל אני חושבת שהוא צריך לבצע באופן אקטיבי בדיקות ובקרות, כדי לוודא שהדברים האלה לא קורים. זה התפקיד שלו ללכת לבתי עלמין. אני מצפה שהוועדה תקרא למשרד הדתות לבצע את הבדיקות, ולדעתי צריך גם לצאת במסע פרסומי שיידע את הציבור על כך שיש לו זכות לקבוע את אופי הלוויה".
בקרוב: קנס
"יש במדינה יותר מ־40 אלף נפטרים בשנה, ויש יותר מ־ 1,000 בתי עלמין ברחבי הארץ", מסביר גורם מקצועי בכיר במשרד לשירותי דת. "אנחנו כמובן עושים בקרות יזומות, ביקורות פתע וביקורות אחרי תלונות, ומטפלים בתלונות באופן יסודי. אבל אי אפשר לצפות שבנוסף לכל המטלות האחרות שיש לנו וקשורות בנושאי קבורה, נהיה בכל לוויה או בכל בית עלמין עם כוח האדם המצומצם שלנו. אבל ממה שאנחנו רואים, התלונות הולכות וקטנות. אם קורים מקרים כאלה, הרי שמדובר במקרים בודדים, וגם בהם אנחנו מטפלים".
כמה תלונות למשל קיבלתם לאחרונה?
"בחודשים האחרונים הגיעו אלי שתי תלונות שכבר מטופלות - האחת מראשון לציון והשנייה מיבנה. כאמור, צוות האגף הממונה עושה ביקורות פתע, ובודק האם יש שלטים או לא. במקומות שקיבלנו עליהם תלונות, אנחנו עושים ביקורות מעקב. עד היום 99% מהגופים שפנינו אליהם, תיקנו את הליקויים. אני יכול לומר לך שהתלונות ירדו בצורה דרסטית. כרגע אנחנו גם עובדים על תיקון להצעת חוק שירותי דת, על מנת שייכללו בו גם סנקציות על כל מיני הפרות של תנאי רישיון ונהלים שלנו. גם הדרת נשים תיחשב לסוג של הפרה, ואז יהיה אפשר לתת קנס, התרעות וכדומה".
לאותו גורם בכיר במשרד לשירותי דת חשוב גם להדגיש כי בהדרת נשים, הכוונה היא למצב שבו הדבר נעשה בניגוד לרצון המשפחה. "יש הרבה משפחות שמראש מבקשות הפרדה בין גברים לנשים, כי ככה הן חונכו וככה המסורת שלהן", הוא מתאר. "יש משפחות שמבקשות במפורש שכך יתנהל הטקס, ולכן את לא יכולה מצד שני לעשות כפייה חילונית ולפגוע במשפחות הללו. אנחנו שלחנו חוזר מנכ"ל, רעננו נהלים, ובכל ביקורת שלנו אנחנו מעלים את הנושא. אבל הרי אי אפשר לשים ש"ג בכל לוויה. גם האקט של התלונה הוא כלי פיקוחי מבחינתנו, ואפשר לפנות אלינו דרך אתר המשרד לשירותי דת, לדווח אם משהו לא מתנהל כשורה ונטפל בכך".
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "חוזר מנכ"ל מדבר בעד עצמו. המצב בשטח הוא שגופי הקבורה פועלים בהתאם לחוזר מנכ"ל. די אם נציין שבישראל מתקיימות כ־40 אלף לוויות בשנה. מנגד, מדובר בתלונות ספורות בנושא הדרת נשים. צא ולמד שמדובר באירועים נקודתיים ולא בתופעה, וגם אלו זוכים למענה הולם על ידי הצוות המקצועי של המשרד".
אורית מסמי, סמנכ"לית פורום חברות קדישא, מסרה בתגובה: "חברות קדישא מקפידות על הנהלים, ואין הדרת נשים. ראיתי את הטענות, וככל שבדקתי אין להן שחר. אנו מקפידים למלא אחר הנהלים והכללים. העובדה שאני כאישה מכהנת בתפקיד זה מדברת בפני עצמה ומעידה שאין אצלנו הדרה".