תוכניתה של עיריית ירושלים לבנות אלפי כיתות לימוד מאיימת להרחיב באופן ניכר את הפער בין המגזר הערבי למגזרים הכללי והחרדי. על רקע מחסור באלפי כיתות לימוד בבירה, בכל המגזרים, הכינו בעירייה תוכנית לצמצום הפערים, שתושלם במהלך חמש השנים הקרובות (תוכנית החומש). אלא שבמגזרים הכללי והחרדי מתכוונים לסיים לבנות את כל כיתות הלימוד החסרות ואילו במגזר הערבי ייבנו לכל היותר 834 כיתות מתוך 2,486 הנדרשות (כשליש).

נתונים אלה מוצגים לבקשת ידיד בית המשפט (בקשה של מי שאינו צד ישיר במשפט), שהגישה לפני ימים מספר עמותת עיר עמים לעתירת בג"ץ בנושא המחסור בכיתות לימוד בעיר. את העתירה המדוברת הגישו לפני כשנתיים ארגון ההורים בירושלים וכמה תושבי מזרח העיר, נגד העירייה ומשרדי החינוך והאוצר, בשל המחסור בכיתות. במקרה הטוב מתקיימים לימודים גם בקרוואנים. 

על פי הממונה על חופש המידע בעיריית ירושלים חסרות בעיר 3,600 כיתות, מתוכן 1,224 במגזר החרדי, 377 במגזר הכללי ו־2,000 במזרח העיר. את תוכנית החומש הגישה העירייה בחודשים האחרונים לבית המשפט במסגרת העתירה, ושם היא מצהירה על בנייתן של 2,486 כיתות במגזר הערבי. אלא שמניתוח שביצעה "עיר עמים", המוצג כאמור לבקשת ידיד בית המשפט, מתברר שבניגוד להצהרות העירייה, כוונתה בפועל לבנות בין 459 כיתות ל־834 בלבד במגזר הערבי, (טווח העולה מתשובות סותרות שסיפקה העירייה בחודשים האחרונים).

משמע, רק כרבע מהמחסור במגזר הערבי, המהווה יותר ממחצית המחסור הכולל. לעומת זאת, כוונת העירייה לבנות את כל הכיתות החסרות במגזר החרדי ובמגזר הכללי עומדת בעינה. משתמע מכך שאם משרדי האוצר והחינוך לא יציעו תוכנית חלופית להשלמת המחסור במגזר הערבי, בעוד חמש שנים יחסרו כיתות בירושלים רק במגזר זה.



כאן המקום לציין כי לבקשת הידיד מותחת עיר עמים ביקורת על התנערותה של המדינה מאחריותה להגדלת מספר הכיתות במזרח ירושלים. "במגזר הכללי ובמגזר החרדי ייבנו כל הכיתות המצוינות כחסרות, בעוד שבמגזר הערבי ייבנו רק מאות כיתות בלבד מתוך אלפי כיתות חסרות", מסכמת, לבקשת הידיד, עו"ד אשרת מימון, מנהלת פיתוח מדיניות בעיר עמים.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בעיר חסרות 4,000 כיתות לימוד, חלקן הגדול במגזר החרדי ובמגזר הערבי. העירייה הציגה למדינה תוכנית חומש לבניית הכיתות החסרות בכל המגזרים בהיקף של 9 מיליארד שקל, כ־60% מהם דרושים כדי לבנות את כיתות הלימוד החסרות במזרח העיר. במצוות בג"ץ נדרשה המדינה להציג תוכנית פעולה שתיושם כבר בשנת התקציב הנוכחית (2018) לצמצום המחסור בכיתות הלימוד. העירייה מצפה כי המדינה ובראשה משרדי האוצר והחינוך יאמצו את התוכנית ויתקצבו אותה בסכומים הנדרשים".

ממשרד האוצר נמסר: "היקף הבינוי במסגרת תוכנית החומש לשנים 2017 עד 2021 הוא 17 אלף כיתות לימוד, כפול מתוכנית החומש הקודמת. כיתות הלימוד בישראל מתוכננות ונבנות על ידי הרשויות המקומיות ומתוקצבות על ידי המדינה בהתאם קריטריונים ולמגבלות התקציב. לעניין מזרח ירושלים - כיתות לימוד שעיריית ירושלים הכשירה לבנייה מקבלות תקצוב מיידי ואינן נדרשות לעבור הליך של דירוג בדומה ליתר הכיתות הנבנות בכלל המדינה. לאור מצוקת הקרקע במזרח ירושלים העמידה המדינה לעיריית ירושלים מאות מיליוני שקלים עבור הפקעת קרקעות במזרח העיר ונותנת תעריף גבוה יותר לכיתה בשל הצורך בבנייה לגובה וקשיים הנדסיים הכרוכים בבנייה".

ממשרד החינוך נמסר כי המשרד יתייחס לבקשות במסגרת עתירות אך ורק בבית הדין.