בדברי ההסבר נכתב: "מטרת החוק הייתה לגרום לעסקים להעריך את זמנו של הצרכן, ובמידה וטכנאי מאחר, לפצות את הצרכן על שנאלץ להישאר בביתו ונמנע ממנו להקדיש זמן זה לסידורים אחרים או לעבודה". היעדר ציון מפורש לכך שהפיצוי יחול גם על התקנה והסרה של טובין בידי טכנאי, גורמת לכך שחברות רבות מנצלות את המצב ולא מפצות את הלקוח אם הטכנאי מאחר, מכיוון שאין מדובר בתקינות הטובין המצויים אצל הצרכן, שכן בהתקנה אין כלל טובין של העוסק אצל הצרכן וכן בהסרת הטובין אם הם תקינים, אך הלקוח אינו מעוניין בהם עוד, לא מדובר בעניין של תקינות הטובין.
לכן, מוצע לקבוע במפורש שהפיצוי יינתן בגין איחור טכנאי גם כשמטרת ביקורו היא התקנה או הסרה של ציוד, על מנת להגשים את מטרת החקיקה ולחייב את העוסק במתן שירות ראוי, שאם לא יעשה כן ידע שעליו לפצות את הצרכן בגין ההמתנה ובזבוז הזמן שנגרם לו." יצוין כי בהצעה תמכו 52 ח"כים ולא נרשמו כל מתנגדים.
הוא הוסיף כי העוסקים מתלוננים כל הזמן על הרגולציה, בעוד שפה לא מדובר ברגולציה אלה בדרישה בסיסית מהם לנהוג ביושרה מול הלקוחות ולהפסיק להחזיק את הצרכנים במעצר בית בהמתנה למוצר או השירות שהזמינו.