חברי הוועדה מתכנסים שלוש פעמים בשנה, בכל פעם למשך חודש, נפגשים עם נציגי מדינות וארגוני זכויות אדם (כ־20 מדינות בשנה), מחברים דוחות המוגשים למדינות, דנים בכ־100 תלונות של מי שטוענים שזכויותיהם הופרו ומפרסמים החלטות שמפורסמות כפסק דין, אבל הן רק בגדר המלצה.
“נכון, אבל רוב המדינות בעולם מאוד חרדות למוניטין שלהן, ולכן להמלצות האלה יש משקל. אנחנו רואים שבנושאים רבים ההתערבות שלנו מובילה לשינוי. הדוגמה הבולטת ביותר מהתקופה האחרונה היא שינוי חוק ההפלות באירלנד, שנבע בין היתר מלחץ כבד שהוועדה שלנו הפעילה, בעקבות תלונות של נשים איריות שהביאו בפנינו סיפורים טרגיים שנבעו מהאיסור הגורף שהיה על הפלות, גם במקרים קיצוניים. בעקבות ההתערבות שלנו, שונו חוקי מעצרים בהרבה מאוד מדינות, קוצרו תקופות המעצר הראשוניות לעד 48 שעות להבאה בפני שופט, נרשם שינוי בתפיסה כלפי עונש המוות וביטולו במקומות רבים או צמצום הפעלתו. יש שינוי בנושא שירות בצבא ושירות חלופי; מדינות יותר מכירות בחריג של סרבן מצפון ועוד”.
התרעות פיקוד העורף