מבקר המדינה מציג ממצאים קשים בדו"ח ביקורת נוקב על השלטון המקומי. הדו"ח נערך בשורת עיריות ומועצות מקומיות ואזוריות ומתפרסם על רקע הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו ב-30 באוקטובר.



"השלטון המקומי מופקד במידה רבה על קיום שגרת היום-יום של כל אחד ואחד מאזרחי המדינה ותושביה, בעת שלום ובעתות חירום", מציין שפירא ומחדד: "הביקורת ברשויות המקומיות שנבדקו מקיפה מגוון נושאים, הן מערכתיים והן נקודתיים, שעוסקים בביטחון ובבטיחות, בקיום מכרזים והתקשרויות, בהקצאת מקרקעין, במתן תמיכות, בקבלת עובדים, באישור תקציבים בלתי רגילים ובהיבטים של תכנון ובנייה ושל רישוי עסקים. גם בדו"ח זה ניתן דגש לשמירה על טוהר המידות, על עקרונות השוויון, על דיני המכרזים ועל מינהל תקין". 

אשדוד: חלוקת כרטיסים בלמעלה ממיליון שקלים

עיריית אשדוד ותאגידים שבבעלותה חילקו בשנים 2017-2014 כ-15,700 כרטיסי הזמנה בחינם, שערכם הכולל כמיליון ש"ח ל-1000 אירועים ומופעים, חלקם בהשתתפות אומנים ידועים. שפירא מציין כי משחק הכדורגל שאמור היה להיערך בחודש שעבר בין ישראל לארגנטינה העלה לסדר היום הציבורי את נושא חלוקת כרטיסי ההזמנה. למשחק אמורים היות להיות מחולקים על פי ההערכות אלפי הזמנות, בעיקר באמצעות משרד התרבות והספורט ומשרד מבקר המדינה אף הודיע שבכוונתו לבדוק את הקריטריונים.
 
"משרד מבקר המדינה כבר התריע בדו"חות שפרסם על התופעה שגורמת לתחושת אפליה וחוסר שוויון בין מקבלי כרטיסי ההזמנה, כמו בעלי תפקידים ציבוריים, לבין תושבים שנדרשים לשלם עבור רכישת הכרטיסים ולמעשה, משתתפים במימון האירועים באמצעות תשלום מיסים וארנונות", קובע שפירא בדו"ח הנוקב על חלוקת ההזמנות באשדוד.

בדו"ח נטען, כי עיריית אשדוד ושני התאגידים העירוניים שלה פעלו בכל הקשור לחלוקת כרטיסי ההזמנה בהליכים פגומים לכאורה, בחוסר שוויוניות ושקיפות, בניגוד לכללי המינהל התקינים ולהנחיות משרד הפנים ובחלק מהמקרים אף עולה חשש למשוא פנים בחלוקתם.
 
"העירייה התרשלה בתפקידה, דבר שהוביל לחלוקת כרטיסים שלא כדין, בין היתר, לעובדים בעירייה ובשני התאגידים העירוניים, לחברי מועצת העירייה ולגורמי תקשורת", נטען בדו"ח. שפירא מתריע עוד, כי אחד מסוגי טובות ההנאה הנפוצים ברשויות המקומיות הוא מתן כרטיסי כניסה חינם למתקנים ציבוריים ולאירועי תרבות ובידור.
מטה בנימין: מתוך תקציב פיתוח - עשרות מבנים במאחזים לא מורשים
"הביקורת הנוכחית מעלה פגמים חמורים במינוי עובדים בכירים במועצה האזורית מטה בנימין ובהם בחירת מועמדים שבעת זכייתם במכרזים כלל לא עמדו בתנאי הסף המתחייבים", קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא בדו"ח נוקב על ההתנהלות במועצה האזורית מטה בנימין. עוד נטען בדו"ח, כי עולה חשש לכאורה שתוצאות מכרזים נקבעו מראש ותנאי הסף הותאמו למידותיהם של אלה אשר המועצה חפצה ביקרם: "בפרט היו פגומים תהליך קבלת ההחלטות והאופן שבו מונה הגזבר לשעבר לתפקיד שנברא במיוחד עבורו", נטען עוד.
 
עוד נכתב בדו"ח כי לרשות המועצה האזורית מטה בנימין עמד סכום של כמיליארד שקל במסגרת תב"רים – תקציב בלתי רגיל (תקציב פיתוח). מהביקורת עלה, כי מתוך סכום זה ממומנים בין השאר תכנון והקמת תשתיות ומבני ציבור במאחזים לא מורשים וזאת, חרף משוכות מדיניות, קנייניות ותכנוניות. "יוצא איפוא, שהיא פועלת שלא כדין", קובע מבקר המדינה.

עוד נטען בדו"ח, כי משרדי החינוך, הפנים והתחבורה וכן קק"ל מעורבים במימון תב"רים לתכנון ובנייה במאחזים לא מורשים בתחומי המועצה האזורית מטה בנימין ובסביבותיה. מבקר המדינה התריע, כי בעוד משרדי ממשלה וגופים אלה משקיעים ממשאביהם בעבודות בינוי ופיתוח בתחומי המועצה, זרוע שלטון אחרת – יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי – משקיעה ממשאביה כדי לאתר בנייה בלתי חוקית ולצוות על הריסתה. עוד נטען כי המועצה האזורית מטה בנימין, במימון משרדי ממשלה, ממשיכה לבנות מבנים לא מורשים ופותחת תב"רים חדשים גם אחרי שהמינהל האזרחי הוציא נגדם צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, כמו למשל, לטיילת ושביל אופניים באזור טלמון, שחלקם הוקמו על קרקע פרטית.
רחובות: "התנהלות בלתי אחראית, העלמת עין וגרירת רגליים" 

"למעלה משש שנים לאחר המועד המתוכנן לסיום העבודות, טרם הושלם שיפוץ בית התרבות ברחובות. במהלך תקופה זו גדל התקציב הכולל של הפרויקט מחמישה מיליון שקל ל-11 מיליוני שקלים", קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, הממליץ שמשרד הפנים ייבחן אם יש מקום להטיל חיובים אישיים על ראש העירייה, רחמים מלול ובעלי תפקידים בעירייה בכל הנוגע להתקשרות עם הקבלן המבצע.

"התנהלותם הבלתי אחראית של העירייה, ראש העירייה וחברי המועצה ושל חברת ה.ל.ר (החברה העירונית) בשיפוץ בית התרבות רצופה כשלים בכמה תחומים, מתאפיינת ב'גרירת רגליים' ומלמדת על זלזול בחובתם לשמירת החוק והקופה הציבורית וככזאת, היא פוגעת בשוויון, עוקפת את דיני המכרזים ועלולה לכרסם באמון הציבור במערכת השלטונית", טוען מבקר המדינה בדו"ח הנוקב.
 
"חברי מועצת העירייה, בהנהגתו של ראש העירייה, אישרו במשך שנים את הגדלתו של תקציב השיפוץ, בלי שהיה בידם מידע בסיסי ובלי שדיוניהם בנושא תועדו בפרוטוקול. יתר על כן, הם 'העלימו עין' מהמידע הרב שקיבלו בנוגע להתנהלות הקבלן", מסכם שפירא - "התנהלות בלתי אחראית זו של חברי המועצה וראש העירייה רוקנה מתוכן את תפקידם ואת חובתם לפעול בנאמנות כמשרתי ציבור והפכה אותם למעשה ל'חותמת גומי'".
רחמים מלול. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

העירייה וחברת ה.ל.ר מסרו בתשובתן למשרד מבקר המדינה, כי "הטעמים שהובילו לאי-ביטול ההתקשרות עם הקבלן בשעת מעשה נשקלו אל מול החלופה האחרת – יציאה להליך מכרז, קבלת הצעתו של קבלן אחר וכניסה אפשרית להתדיינות משפטית".
 
עוד מסרו עיריית רחובות וחברת ה.ל.ר בתשובתן למשרד מבקר המדינה, כי "ראש העירייה הורה להקים צוות מקצועי, הכולל נציגים של מנכ"ל העירייה, היועצת המשפטית של העירייה, מהנדס העיר וגורם חיצוני מתחם הייעוץ הארגוני, שייבחן את התהלךיך של שיפות בית התרבות על כל ההיבטים המקצועיים ויפיק את הלקחים ויגבש נהלים, הוראות ומסקנות שראוי ללמוד וליישם על מנת שלא יישנו בעתיד מקרים דומים".
 
עוד טענו בעיריית רחובות כי "שיקול דעתם של אנשי העירייה ואנשי החברה העירונית הנוגעים בעניין הופעל ביושר ובסבירות. לא נגרם נזק לקופה הציבורית במהלך שיפוץ בית התרבות, גם אם נגרם כזה – אין קשר סיבתי בין התנהגות אנשי העירייה והנזק בכוח". מבקר המדינה דחה את הטענות וקבע: "אין לקבל את תשובת העירייה וחברת ה.ל.ר בעניין זה, נוכח חומרת הליקויים שהדו"ח העלה והפגיעה בציבור".
מועצה אזורית גליל תחתון
"ממצאי הביקורת והליקויים שהועלו מצביעים על אזלת ידה של המועצה האזורית הגליל התחתון בתחום רישוי עסקים ואכיפת החוק ומעידים על הזנחה של המועצה בטיפול בנושא", קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא בדו"ח נוקב על רישוי העסקים במועצה האזורית גליל תחתון. מבקר המדינה מבהיר, כי הליקויים ברישוי עסקים נמצאו בעיקר בתחומי הפקת מים ומט"שים, חקלאות, תחנות דלק, עסקי אירוח ועסקים בבעלות המועצה, שפעילותם עלולה לגרום לפגיעה בבריאות הציבור, לסכן את בטיחותו ולגרום למפגעים סביבתיים.
"נמצאו ליקויים מהותיים הנוגעים לתפקודה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הראל בתחומי הפיקוח, האכיפה והמינהל התקין", קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא. עם זאת, שפירא מציין שבעקבות הביקורת החלה הוועדה בתיקון חלק מהליקויים. "לצד השיפור המסוים בתפקודה בהיבטים של פיקוח ואכיפה, נמצאו ליקויים כגון היעדר נוהלי עבודה ותכניות עבודה, היעדר מעקב אחר פקיעת תוקף שימושים חורגים, ליקויים בהעברת מידע למרשם הפלילי ולרשם המקרקעין ואי אכיפת צווים שיפוטיים".

מבקר המדינה מתריע עוד, כי במקרים רבים המבנים הבלתי חוקיים נותרו על כנם ופעולות האכיפה לא השיגו את מלוא יעדיהן עד כדי מצב בו 'איש כישר בעיניו יעשה'".
 
בדו"ח נטען עוד, כי "נמצא שראש מועצת אבו גוש, עיסא ג'בר, לא ציית לגזר דין של בית המשפט בכל הנוגע להסדרת בנייה בלתי חוקית בהיקף נרחב. מאז מתן גזר הדין לפני למעלה משנתיים, לא מילא ראש המועצה את ההסדר המדורג להריסת חלקים מהבנייה הבלתי חוקית, כפי שקבעה הוועדה המקומית כתנאי להליך ההסדרה ואף לא פעל להריסתה באופן מלא כמתחייב על פי גזר הדין".

עוד נטען בדו"ח, כי בתחום בית ספר בבעלות המועצה המקומית מבשרת ציון הוצב מבנה בשטח של כ-264 מ"ר ללא היתר כנדרש. "המבנה מהווה מפגע
בטיחותי וחזותי. הדבר חמור במיוחד, גם משום שעל המועצה לשמש דוגמה לתושבים".
ארבעה מיליון ש"ח לאירוע אישור תקציב בחבל מודיעין 

המועצה האזורית חבל מודיעין קיימה מידי שנה התכנסות באילת בהשתתפות בכירי המועצה ונבחריה, יושבי ראש הוועדים המקומיים ונציגי תאגידים, כדי לאשר את תקציבה. מבקר המדינה, יוסף שפירא מעריך שהעלות הכספית של ההתכנסויות שהתקיימו בשנים 2009-2016 הסתכמה בכארבעה מיליוני שקלים.

בהתכנסות האחרונה שקיימה המועצה באילת, בה השתתפו 87 נבחרים ועובדים של המועצה ושל התאגידים, 80 בני זוג ו-12 ילדים, העלות הכספית הסתכמה בכ-513 אלף שקל: "כדי לקיים את התכנסות המועצה באילת הוציאו המועצה והחברה הכלכלית הוצאות בהיקף ניכר, שאינו מתיישב עם עקרונות החיסכון והיעילות ואף עולה כדי בזבוז כספי ציבור", קובע מבקר המדינה – "המועצה מימנה חלק מעלות השתתפותם של בני המשפחה בהתכנסות באילת".
בדו"ח הביקורת שקיים מבקר המדינה, יוסף שפירא בעיריית גבעת שמואל, נמצאו ליקויים בהליך של מתן תמיכות על ידי העירייה, הנובעים מהפרת הוראות נוהל התמיכות, או הפעלתו בתחום לא מתאים. מבקר המדינה טוען עוד בדו"ח, כי נמצאה התנהלות שלא אפשרה שקיפות מלאה בהליך של אישור התב"רים במועצת העירייה ובפני חברי המועצה לא הוצגו כל הנתונים הנדרשים שיאפשרו להם לקבל החלטה שקולה ועניינית לאחר שבחנו את הצרכים ואת כל ההיבטים התכנוניים והכספיים.

מהדו"ח עולה, כי בינואר 2017 אישרה מועצת העירייה את המלצת הוועדה המקצועית לתמוך בסכום של 608 אלף שקל לעמותת "מרכז ישיבות בני עקיבא", המפעילה את ישיבת בני עקיבא. התקצוב חושב על פי מפתח של 1,500 שקל לתלמיד (בישיבה למדו 405 תלמידים). משרד מבקר המדינה העיר לעירייה, כי הליך אישור התמיכות לשיפוץ בתי הכנסת היה פגום מתחילתו עד סופו ובניגוד לנוהל התמיכות, לעקרונות המינהל התקין ולעקרונות השוויון.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה, מסרה העירייה כי הוועדה המקצועית לתמיכות אישרה בפברואר 2018 תבחינים חדשים הכוללים קריטריונים מפורטים הן להשלמת בניית בתי כנסת והן לשיפוץ בתי כנסת. "על משרד הפנים לגבש ללא דיחוי נוהל אחיד לטיפול בתב"רים", מסכם מבקר המדינה ומציין שבעקבות הביקורת אישרה מועצת עיריית גבעת שמואל תבחינים חדשים ותיקנה את סעיפי התקציב הנוגעים לתמיכות.
אין מיגון במגזר הלא יהודי

קרוב למחצית מהתושבים במגזר הלא יהודי אין מיגון תקני לשעת חירום. מתריע מבקר המדינה, יוסף שפירא בביקורת על המקלטים בשטחן של רשויות מקומיות במגזר הלא יהודי בצפון ובדרום הארץ.

מבקר המדינה מציין, כי לכ-550 אלף תושבים אין מיגון. כך למשל, באום אל פאחם, אין מיגון לשעת חירום לכ-50 אלף תושבים ובנצרת אין מיגון לכ-73 אלף תושבים. עוד עולה מהביקורת, כי בעת חירום לכ-127 תלמידים במגזר הלא יהודי לא יהיה מיגון. "פרעי המיגון במוסדות החינוך במגזר הלא יהודי הם למעלה מ-38%", מבהיר מבקר המדינה - "במרבית מוסדות החינוך שנבדקו חסר הציוד הנדרש על פי תקנות ההתגוננות ובכלל זה ערכות עזרה ראשונה, מיכלי מי שתייה ומטפים תקיטנים. כמעט בכולם גם לא הותקנו סולמות ביציאות החירום".

עוד עולה מהדו"ח, כי רק ב-11 מ-71 הרשויות המקומיות שמופו קיימים מקלטים ציבוריים. באותן 11 רשיות קיימים בסך הכל 29 מקלטים ציבוריים, אך בשלוש מהן קיים מקלט ציבורי אחד בלבד בכל רשות. עוד נכתב כי במועצה המקומית מג'דל שאמס קיים מקלט ציבורי, אך את הבניין שבו נבנה המקלט תפסה ללא רשות עמותה והיא הרסה את שתי יציאות החירום שבו. "אף שהמקלט יכול לשמש בעת חירום כמרחב מוגן, הוא אינו יכול לשמש מקלט ציבורי", מתריעים מחברי הדו"ח.
 
 "ממצאי הדו"ח מחייבים טיפול ברמה הלאומית, הן בפערי המיגון והן בליקויים הנוגעים לתחזוקת המקלטים ולמחסור הציוד המצוי בהם", מסכם שפירא את הדו"ח הנוקב – "האיום העיקרי על עוקף מדינת ישראל הוא ירי טילים ורקטות בעלי חומר נפץ אשר בעת פגיעה בקרקע יגרמו לפיצוץ, שעלול לפגוע במבנים, בתשתיות ולסכן חיי אדם".