תושבי העוטף מעוניינים שהסבב הזה ברצועת עזה ישיג גם את הפסקת הפרחת עפיפוני התבערה. הפארקים, מרכזי התרבות ובריכות השחייה ביישובי עוטף עזה נשארו ריקים מאדם. כמו גם חוף זיקים שלמרות צו אלוף שמונע הגעת אזרחים, נאלצו כוחות הביטחון לפנות אותו ממספר אנשים שהגיעו למקום. משפחה שהגיעה מהמרכז לביקור משפחתי, נאלצו לארוז מחדש ולשוב על עקבותיהם.
הנפגעים היחידים במהלך יום הטילים על עוטף עזה היו בעיר שדרות. שלושה בני משפחה אחת, אב (52) ושתי בנותיו (17 ו-20) נפצעו מרסיסים בעת שישבו בדירתם. טיל נוסף נחת על מבנה, ורק נוכחות הדיירים בממ"דים מנעה פגיעה בנפש. "שמעתי בום כשלא הייתי בממ"ד", סיפר סטודנט לקולנוע במכללת ספיר, שכן של בני המשפחה. אב המשפחה שנפצע, אמר בבית החולים: "עפו רסיסים מהחלונות ומהאקווריום. יש לי אקווריום ענק בבית - גם הוא התפוצץ. את תיכנסי לבית שלי כמו אחרי מלחמה, הכל מלא דם".
אחת הרקטות נפלה היום כ-200 מטרים מביתו של ראש העיר, אלון דוידי. דוידי הגיע למקום, שוחח עם התושבים וסייע בפינויים יחד עם העובדים הסוציאליים וכוחות ההצלה.
את שרון קלדרון, תושבת קיבוץ סופה במועצה האזורית אשכול, תפסנו בין אזעקה לאזעקה. "התחושות שלנו קשת מאוד", היא סיפרה ל"מעריב". "מהשעה 2:00 לפנות בוקר אנחנו ערים, כאשר הייתה לנו הפוגה במשך 50 דקות בלבד. כל היתר היינו תחת מטח כבד, שלא זכור לנו מאז צוק איתן. כל הזמן היו אזעקות בעוטף עזה. למעלה מ-100 שיגורים".
קלדרון סיפרה, כי "אני כמו יתר התושבים בעוטף עזה מוכנים לסבול קצת כדי שצה"ל יעשה את העבודה". "בצוק איתן כל בעלי העסקים הפסידו. אני באופן אישי הפסדתי 60 אלף שקלים, ובסופו של יום אף אחד לא הסתכל לעברנו", הוסיפה. "בסופו של דבר, אחרי חודשיים של לחימה, הכל חזר למה שהיה קודם".
עופר ליברמן, תושב קיבוץ ניר עם, סיפר כי "אנחנו מותשים, אחרי מאה ימים של מלחמות אש, ואחרי יממה של ירי החמאס לכיוון עוטף עזה".
ליברמן הוסיף, כי "הדרישות שלנו מהדרג המדיני ומצה"ל שנחיה כאן בשקט, לעסוק בחקלאות ולגדול ולגדל את הילדים. דרישות פשוטות מאוד. לחיות בשגרה. לצערי, מדינת ישראל לא שמה את נושא הבלונים והעפיפונים כחלק מהתנאי להפסקת אש. מדינת ישראל ראתה בטרור העפיפונים כדבר טריוויאלי, שאנחנו התושבים יכולים לסבול. אני לא רוצה שראש הממשלה יגיע לפה. אני מחפש שיפתור לנו את הבעיה. זו הדרישה שלנו מראש הממשלה".