"אני לא חבר מפלגת העבודה. אני לא תומך ב"מחנה הציוני". אני רשום ברשימת המועמדים מזה שנתיים. אנחנו נמצאים ברחובות במאבק מאוד גדול ואף אחת ממפלגות האופוזיציה לא נתנה כתף למאבק הזה ולא נטלה בו חלק".
"שאלה טובה. חלק מהחברים שלי אומרים שאסור להתקרב לזה. חלק אחר אומר זה הזדמנות לעשות פה אופוזיציה שטרם נראתה. השאלה שאני שואל את עצמי היא האם אצליח לעשות זאת לבדי כי אני יודע שלא אקבל תמיכה מאף אחד מהאנשים שם. אנחנו לא הגענו עכשיו לארץ. אנחנו נמצאים כאן ורואים שאין אופוזיציה. זה הרי לא במקרה, זה בכוונת מכוון. אין להם לא כוחות, לא רצון ולא אנרגיה לנהל את המאבק הזה כפי שצריך לנהל אותו".
"בעבר עבדתי איתם, בשנים האחרונות לא. אף אחד מהם לא נמצא ברחובות, לא נמצא בקרב הזה, לא נמצא באופוזיציה. אני מדבר עם הרבה אנשים. המאבק הוא הדבר הכי חשוב. צריך לעשות משהו נכון. אין בעיניי דבר יותר חשוב מהמאבק הזה, אני מקדיש את חיי למאבק ומתעסק בזה כל הזמן למעט הזמן שאני מתפרנס מהרצאות במכללות".
"אקח את זה רק אם זה יוכל לשרת את המאבק. אנחנו אנשים רציניים. אני רוצה לדעת האם יהיה לי כוח אפקטיבי לעשות את זה מבפנים או שיהיה לי כוח אפקטיבי לעושת את זה מבחוץ - לא בשביל לחמם כיסא".
יניב המשיך: "צריך לבדוק האם אפשר יהיה להביא את הקואליציות והבריתות שיש בחוץ לתוך הכנסת בצורה מבריקה, חדשנית, בכללי משחק אחרים לחלוטין, בשיטות שלא הכרנו עד היום. אני גם קורא הרבה, מקבל חומר מחו"ל מחברים על הפוליטיקה החדשנית".
התרעות פיקוד העורף