כמעט חמישית מאוכלוסיית ישראל, 17%, הם אנשים עם מוגבלויות - 1.4 מיליון ישראלים, מהם כ־240 אלף ילדים. למרות הנתונים, כשאנו מתהלכים ברחוב, אוכלים במסעדה, ממתינים לתורנו בבנק או הולכים לאירוע תרבות, מספרם של האנשים עם מוגבלויות שנפגוש רחוק מלהיות אחד מכל חמישה. מדובר בציבור ענק, מתפקד ופעיל ברובו, שמודר בפועל מהחברה, בין היתר בגלל חוסר ביטחון שרבים ממנו חשים. כל זאת למרות החוקים והתקנות שנועדו לתמוך בהם, אך לא תמיד מחלחלים לתודעה הציבורית.
 

סקר חדש שהזמינה החברה למתנ"סים, המפעילה את התוכנית "קהילה נגישה", שבאה להילחם בתופעות הללו, ממחיש איזו דרך ארוכה עלינו לעבור כחברה כדי להכיל בתוכנו את המודעות לצורכי הנגישות של קשישים, ילדים נכים, עיוורים, חירשים ואחרים המודרים פעמים רבות מהמרחב הציבורי. הסקר, שבוצע בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בארץ, על ידי חברת המחקר zeta־tools ובפיקוח מקצועי של רמי יולזרי, ביקש לבדוק את מידת המודעות של הציבור לתחום הנגישות, ותוצאותיו מצביעות על היעדר סולידריות חברתית וחוסר מודעות בנושא.
 

מהסקר עולה כי רוב הציבור היה מעדיף לקיים אירוע לא מונגש מאשר לבטלו. רק 46% יתמכו בביטול אירוע לא מונגש עבור אדם עם מגבלה. יותר ממחצית מהנשאלים (54%) חושבים שיש לקיים אירוע חברתי ציבורי גם אם אינו מונגש לבעלי מוגבלויות, כ־40% מתוכם אף היו כועסים על "אנוכיותו" של אזרח עם מגבלה שבגללו בוטל האירוע. 48% מהנשאלים מתנגדים אפילו למתן הנחה מיוחדת לאדם עם מגבלה כדי לעודד את השתלבותו בחיי הקהילה.
 



החברה למתנ"סים הזמינה את הסקר על רקע התוכנית "קהילה נגישה" שהיא מפעילה ב־50 מרכזים קהילתיים בארץ יחד עם "ג'וינט ישראל" ומשרד העבודה והרווחה. ענת משה, מנחה ארצית בתוכנית, אומרת על תוצאות הסקר: "אנחנו חווים הרבה מקרים של הורים שחוששים מחשיפת ילדיהם לילדים עם אוטיזם ומוגבלויות אחרות, שמא ייבהלו או יירתעו. אחת התוצאות המצערות של התופעה היא שמשפחות לילדים עם מוגבלות עדיין לא יוצאות מספיק למרחב הציבורי".