בעוד פחות מחודש תיפתח שנת הלימודים, ול"מעריב" הגיעו תלונות רבות של עובדי הוראה שחוו התנכלויות מצד מנהליהם. המתלוננים הם בעיקר מורים חדשים, התלויים בהם לשם קבלת קביעות.

א' היא מורה חדשה שעשתה הסבה להוראה לפני כשנתיים. בסיום שנתה הראשונה במערכת החינוך היא חיכתה לשמוע אם היא תישאר ללמד בבית הספר, ובינתיים היא הרתה וחששה שתיוותר ללא מקום עבודה. בדיעבד התברר כי חששה היה מוצדק. "הסתובבתי בתחושה די מלחיצה - לא הייתי מחויבת על פי חוק לספר בהתחלה על ההריון, אבל הרגשתי לויאליות למערכת וסיפרתי לרכזת שלי, שקיבלה את זה בברכה. מנגד, כשהמנהל שמע את זה, הוא היה חמור סבר ואמר לי שיפטר אותי בגלל זה".

לבסוף, לאחר תקופה שבה ניסה המנהל לגרום לא' להתפטר, הוא החליט להשאיר אותה בבית הספר. "הוא לא דיבר איתי, פתאום אמר שאני בעייתית, אם איחרתי בחמש דקות, הוא כעס שלא הודעתי, הוא ניסה בכל דרך אפשרית שאעזוב. זו הייתה מסכת של אי ודאות. לא ציפיתי לזה, נתתי את כולי ופתאום הגישה כלפי השתנתה. נתנו לי את ההרגשה שאני לא מקצועית. הדהים אותי כמה הרגשתי לבד במערכת. השאירו אותי באוויר עד הדקה ה־90. זה היה קשה מאוד".

מקרה אחר שממחיש את חוסר ההתחשבות והרגישות מצד מנהלים למורים שכפופים להם הוא המקרה של ש'. "הבן שלי חלה במחלת הנשיקה לפני שנתיים ונאלצתי להיעדר לא מעט מבית הספר", היא מספרת. "זה גם יצא לפני סיום שנת הלימודים. עבדתי באותה התקופה בשני בתי ספר - באחד מהם המנהלת ביקשה שאצמצם את ההיעדרויות שלי ומנהלת אחרת אמרה שעוד מעט מתחיל החופש הגדול". במקום לסייע לש' במצוקתה, המנהלות ציפו כי היא תמתין עם ימי החופש ותמשיך לעבוד על אף מחלת בנה.

"התגובות שקיבלתי מהן היו 'אין לך עוד סידור? אין עזרה מסבא וסבתא?'", אומרת ש' בייאוש. "הציפייה של המנהלים היא שתיקחי בייביסיטר כדי להגיע לעבודה. בחרתי בתחום כי אני אוהבת את המקצוע. המקרה הזה גרם לי לרצות ללכת לעבוד במקום אחר".

ממשרד החינוך נמסר: משרד החינוך דואג לרווחתם ולתנאי העסקתם של כל עובדי ההוראה, ורואה בחומרה רבה כל אירוע שבו עובד הוראה נפגע – לא משנה על ידי מי. נטפל בנחישות וללא פשרות בכל מקרה נקודתי שפרטיו יועברו אלינו, וחשוב מאוד שנקבל את פרטי האירועים שצוינו בכתבה – כדי שנוכל לטפל בהם.

מארגון עובדי ההוראה היציגים נמסר: "לצערנו אנו מקבלים פניות רבות של עובדי הוראה אשר נפלו קורבן להתעמרות מצד המעסיקים (מנהלי מוסדות חינוך) .בכל הפניות אנו מוצאים מכנה משותף אחד העובדים נותרו לבד "בקרב" - האגודות העותמאניות (ארגון והסתדרות המורים) מי שהיו אמורים לפעול כנגד עבריינות מסוג זה ולמנוע הישנות מקרים כאלו מגנים על המעסיקים במקום על העובד".

מורים מתלוננים: המנהלים מתנכלים אלינו ויוצרים סביבת עבודה עוינת

לקראת חזרתם ללימודים, ישנם גם מורים שנושאים איתם תחושות קשות: "לאחר שהודעתי שאני בהיריון, המנהל ניסה בכל דרך אפשרית שאעזוב. הרגשתי לבד במערכת"