בבתי הספר היסודיים קיימת תוכנית רשות בהיקף של שעתיים שבועיות, בחטיבות הביניים קיימת חובת לימוד של שפה זרה שנייה – ערבית או צרפתית - ורבים בוחרים בצרפתית.
התלמידים מבינים שלמידת הערבית הספרותית לא תקדם אותם, אלא אם הם מתכננים שירות בחיל המודיעין. ממצאיו של מחקר העוסק בלימודי ערבית בחינוך העברי מאששים זאת. לפי מחקר של עמותת סיכוי, שכתבה מיכל בליקוף, 8.6% מכלל היהודים בני 20 ומעלה מגדירים עצמם כבעלי ידע בערבית, מתוכם רק 1.6% דיווחו כי רכשו את השפה בבית הספר.
גילי רעי, מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בסיכוי, אומרת ל”מעריב־השבוע”: “הציפייה שהתלמידים יוכלו לתקשר בשפה הערבית היא לא ריאלית כי אין מספיק שנות חשיפה. יש הרבה משקולות שמושכות את המוטיבציה כלפי מטה, ביניהן חוסר אפקטיביות בלמידה. אנחנו לומדים ערבית שנועדה לשרת צרכים של חיל המודיעין, אבל יוצאים החוצה לרחוב ולא יכולים לנהל שיחה עם השכן”.
גם סאמיה מחאמיד, מורה לערבית בביה”ס סינדיאנה ובמכון ללימודי ערבית בגבעת חביבה, מציינת: “תלמידי המגזר היהודי לומדים ערבית ספרותית, שהיא שונה לגמרי מהמדוברת, הם לא מסוגלים לשוחח או לפתוח בשיחה”.
ממשרד החינוך מסרו כי לפני כשנתיים אישר המשרד תוכנית לימודים לכיתות ה’־ו’, המבוססת על הוראת השפה המדוברת בשילוב מיומנויות של ראשית הקריאה והכתיבה, והתוכנית החלה לפעול בשנת תשע”ח. מדובר בתוכנית המתמקדת בשיח בערבית מדוברת בנושאים יומיומיים ובהכרת התרבות הערבית והיא שמה דגש על השיח הדבור. בנוסף, במשרד מציינים כי תוכנית הלימודים עודכנה לאחרונה ב־2016 ומתוכננת להתעדכן שוב בחודש הקרוב.
התרעות פיקוד העורף