שפירא מציין עוד, כי על פי נתוני המשטרה, בשנים 2016-2014 החשודים ב-95% מעבירות הירי באזור מגורים היו מקרב החברה הערבית. עוד עולה מהנתונים, כי בשנים אלו חלה במחוזות צפון ומרכז עלייה ממוצעת של כ-36% במספר תיקי עבירות הירי באזור מגורים שנפתחו. בתחנת נצרת הייתה עלייה של 51%, (מ-107 תיקים ב-2014 ל-320 תיקים ב-2016) ובתחנת קדמה – עלייה של כ-16% (מ-276 תיקים ב-2014 ל-320 ב-2016).
עוד עולה מהביקורת, כי בשנים 2020-2016 אמורה משטרת ישראל לגייס כ-10 אלפים שוטרים, אך רק 600 מתוכם מקרב האוכלוסייה המוסלמית. "יוצא אפוא ששיעור המוסלמים שיגויסו באותן שנים בכלל המגויסים יהיה 6% בלבד, למרות ששיעורם של בני החברה הערבית בכלל האוכלוסייה הוא 20%", מתריע עוד שפירא.
מחברי הדו"ח מתריעים כי למרות שתכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד לביטחון פנים כוללת הקמת מערך מצלמות אבטחה, בקרה ומעקב באזורים שבהם תועדו אירועים רבים של אלימות ופשיעה וקיים חשש להישנותם – היא מיושמת רק ב-26% (18) מהרשויות המקומיות שיש בהן רוב ערבי.
עוד עולה מהביקורת שרק 12 מ-18 הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטן הושלמה פריסת מערך המצלמות מחוברות למוקדים אזוריים מאויישים. בשליש מהרשויות שבתחום שיפוטן הותקנו מצלמות, הן אינן מחוברות למוקד מאויש. "החברה הערבית היא הראשונה שתפיק תועלת מפעילות אכיפה נמרצת של המשטרה לביעור התופעות הקשות של עבריינות בקרבה, בדגש על אלימות חמורה ואירועי ירי מסכני חיים, הפוגעים קשות במרקם החיים בקרב האוכלוסייה הערבית ובביטחון האישי של התושבים", מציין שפירא, "שיתוף פעולה בין החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה הכרחי לקידום פעולות מניעה ואכיפה כלפי תופעות עבריינות בחברה זו".
התרעות פיקוד העורף