בנעוריו הוא העריץ את ז’בוטינסקי. ב־1938, בהיותו בן 15, הצטרף לאצ”ל כדי להילחם בבריטים למען הקמת מדינה עברית ועסק בעיקר בהפצת והדבקת כרוזים. לימים הסביר כי עשה זאת בתגובה ישירה על תליית שלמה בן יוסף, שהוא ושניים מחבריו הטילו רימון על אוטובוס ערבי בתגובה על רצח יהודים.
פעילותו של אבנרי קוממה עליו רבים, והוא זכה לכינויי גנאי של “בוגד”, ”עוכר ישראל” ו”גיס חמישי”. פעמים מספר אף ניסו להתנקש בחייו. אבנרי היה נשוי במשך 58 שנים לרחל, שנפטרה ב־2011. השניים בחרו שלא להביא ילדים לעולם. איך אורי אבנרי ייזכר? תלוי את מי שואלים”, אומרת ד”ר אראל. “אם קוראים ברצינות את המהפכים במהלך האידיאולוגיה שלו, אז אפשר להגיד בשורה התחתונה שהוא היה אדם לאומי ופטריוט מצד אחד ופעיל שלום בלתי נלאה מהצד השני. אדם אמיץ ביותר. כך ראוי שיזכרו אותו”. אורי אבנרי נשאל פעם בראיון והעיד על עצמו: “פטריוט הייתי תמיד. גם עכשיו אני פטריוט. אני פועל למען המולדת שלי. כל חיי אני מרגיש שייך לפה”.
התרעות פיקוד העורף