עוד עולה מהמחקר כי 67% מההתבטאויות ברשתות החברתיות נגד הדרוזים משתייכות לפרופילים המזוהים עם פעילי ימין. 61% הכילו גידופים נגד העדה כגון "טיפשים", "בוגדים", "זבל" ועוד תארים שהדפוס אינו יפה להם. 33% מבטאים גזענות ודעות קדומות, ו־6% אף קריאות לנקוט אלימות נגד הדרוזים.
"החיבור בין הדה־לגיטימציה שכבר הושרשה נגד המחזיקים בדעות שמאליות־ליברליות בנושאי זכויות אדם ואזרח לבין העדה הדרוזית, שמעולם לא הייתה חלק מהשיח הזה, הוא חיבור שמכוון מלמעלה על ידי נבחרי ציבור, בהם בראש ובראשונה ראש הממשלה, שמתוקף תפקידו, יותר מאשר בגלל אישיותו, יש לו ארסנל עצום של השפעה על דעת הקהל ועיצוב הנרטיב החברתי", טוענת ענת רוזיליו, מנהלת הזירה הציבורית בקרן ברל כצנלסון. "הממצאים האלה הם נורה אדומה. העדה הדרוזית, שבנרטיב הישראלי ובתודעה הציבורית הייתה מאופיינת שנים כבעלת ברית, מוצאת בבת אחת מחוץ למחנה בגלל דה־לגיטמציה מצד הממשלה וראש הממשלה למחאה לגיטימית שלה".