"הרחקת עדרי הבקר שגרמו לתופעת העכברת מהנחלים בצפון הארץ עדיין לא החלה, והיא תוכל להתממש חלקית לכל הפחות בעוד שנה, וגם זה תלוי בתקציב מהממשלה לביצוע התוכנית שעדיין לא אושרה". כך אומרים ל"מעריב־השבוע" בכירי רשות המים ורשות הטבע והגנים. לדבריהם, הזרמת המים הנוכחית לנחלים היא רק פעולה נקודתית להצלת התיירות בעונת החגים והנחלים עתידים להיפתח למטיילים בקרוב.
את הצטברות חיידקי העכברת בנחלי רמת הגולן שעדיין סגורים למטיילים, איש לא חזה. עם זאת, שתי הסיבות לכך – הזרימה החלשה בנחלים בשל התארכות הבצורת ושינוי האקלים, ובעיקר רעיית עדרי הבקר בגולן בתוך ערוצי הנחלים והטלת הפרשותיהם במים, ידועות כבר שנים. בדיקת "מעריב־השבוע" מגלה כי פרויקט הזרמת המים לנחלים, שהחל לפני שבועיים, נועד רק כדי להציל את עונת התיירות בחגי תשרי הקרבים ברמת הגולן. הנחלים אמורים להיפתח שוב למטיילים עד החגים לאחר אישור משרד הבריאות, וברשות הטבע אופטימיים בנוגע ליעילות הזרמת המים בהפחתת ריכוזי העכברת. 
עם זאת, המקור העיקרי לבעיה – רעיית עדרי הבקר במים - רחוק עדיין מפתרון. בעוד המים מוזרמים, ממשיכים העדרים לעבור בערוצי הנחלים ולזהם אותם בהפרשותיהם. למשרד להגנת הסביבה אין יכולת לאכוף את איסור הרעייה כל עוד לבוקרים אין אלטרנטיבה אחרת, ולרשות הטבע והגנים אין סמכות להתנות את היתר הרעייה לעדרים באיסור מעברם בנחלים - מאותה הסיבה. הזרמת המים צפויה להיפסק אחרי החגים, ומיטיילים שיבחרו לבקר באזור בעונת החורף עלולים למצוא שוב אתרים סגורים. 

בכירי רשות הטבע והגנים ורשות המים אומרים כי אף שהחלו בגיוס כספים למימוש שלב התכנון של הקמת תשתיות המים לעדרים מחוץ לנחלים, הרי שעבור שלב הביצוע - הכסף מהממשלה עדיין לא מגיע. זאת ועוד: המקור התקציבי לתוכנית היחידה שיכולה להבטיח כי תופעה של מחלות זיהומיות במקורות המים בצפון לא תחזור על עצמה גם בקיץ הבא, עדיין לא ברור. ברשויות הטבע והמים מזהירים כי גם אם יימצא ויועבר הכסף, ביצוע התוכנית יתממש לכל המוקדם לקראת הקיץ הבא, וגם אז רק באופן חלקי. 
בשיחה עם "מעריב־השבוע" אומר גיורא שחם, מנהל רשות המים: "בתחילת שנות ה־80 הייתי מהנדס מים במנהלת הכנרת, וכבר אז ידענו שבקר שרועה בשטחים הפתוחים מחפש מים, גם אם אלה מים מעטים בשנות בצורת. הפתרון שהיה ידוע כבר אז פשוט מאוד - בניית שקתות ומרכזי מים עם תשתיות צל מחוץ לערוצי הנחלים, והנחת תשתית צינורות. לא מדובר בכמויות מים גדולות בסך הכל, ואז אפשר לאסור את הרעייה בנחלים. לצערי, היינו צריכים להגיע למצב של פגיעה בבריאות הציבור כדי שהחשיבות של הנושא תובן. כל עוד אין לבוקרים את האלטרנטיבה הזאת, והם מוכנים לשלם על המים האלה, העדרים מחפשים את הצל והמים בתוך הנחלים ולא ניתן לממש את הפיקוח על כך. הפתרון לא בשמים. לא מדובר בהרבה עבודה ובתועלת רבה, אבל צריך למצוא את המקור התקציבי לגופים המבצעים". 
ניסים קשת, מנהל אגף סביבה ברשות הטבע והגנים, מספר כי הוא ועמיתיו אכן מתכוונים להאיץ את התהליך של הרחקת הבקר מהנחלים. "אני מקווה מאוד שעד הקיץ הבא נוכל לראות תחילת מימוש של לפחות חלק מהתוכנית", מוסיף קשת, "עד אז הניסיון שלנו מראה שכשיש כמויות גדולות של מים, בעיה כמו העכברת לא קיימת ואנחנו מנטרים גם בחורף את מקורות המים. גם בשנות בצורת, לרוב יש עלייה בספיקת המים בנחלים וצריכת המים על ידי הבקר מוגבלת יותר, מה גם שהמטיילים כבר לא מגיעים בעונה הקרה. אבל כדי שלא נגיע לאותו מצב בקיץ הבא, אנחנו חייבים להרחיק עד אז לפחות %60־70% מהעדרים, לספק להם את האלטרנטיבה. רק אז נוכל להתנות בהיתרי הרעייה את איסור המעבר בנחלים". 
לדברי קשת, משרד האוצר לא מתכוון להקצות לתוכנית כסף ייעודי מרזרבת התקציב אלא לדרוש ממשרדי ממשלה כמו הבריאות, החקלאות, הגנת הסביבה, האנרגיה והמים והתיירות, להסיט לשם כך תקציבים. "מדיניות האוצר היא מתכון בטוח לעיכוב, משום שלאף אחד מהמשרדים אין רזרבות תקציב גדולות מדי וחסר עדיין גורם שינהל את התוכנית ויקבע את חלקו של כל משרד בה. הממשלה צריכה להחליט על כך בקרוב, אני מקווה, ובינתיים אנחנו בתהליך של גיוס המשאבים ממקורות נוספים כמו הקרן לשטחים פתוחים, כדי לבצע לפחות את שלב התכנון".
בכל הנוגע לפתיחת נחלי הגולן לטיולים בחגים, קשת אופטימי: "בתוך שבוע בערך נדע ממשרד הבריאות אם הזרמות המים המסיביות הצליחו לדלל את ריכוזי העכברת בנחלים כמו הזכאי, זוויתן ומשושים. אני מעריך שנצליח לפתוח את הנחלים לטיול, ואם צריך נמשיך להזרים מים. אנחנו עושים זאת כדי להציל את התיירות, שהיא חלק מהכלכלה והפרנסה של אנשים. אבל את הרחקת הבקר מהנחלים חייבים לבצע מסיבות אקולוגיות וכדי לשמור על בריאות הציבור".