לפי דוח ארגון ה-OECD "מבט לחינוך" שהתפרסם היום (שלישי), ההשקעה התקציבית על מערכת החינוך בארץ גדלה בשנים האחרונות והיא גבוהה מממוצע מדינות ה-OECD - ב-2015 עמדה ההשקעה על 6% מהתוצר, לעומת 5% בממוצע ב-OECD כשההשקעה בבתי הספר היסודיים הייתה הגדולה ביותר ועמדה על 2.1%, לעומת 1.5% ב-OECD. אולם, בדוח מציינים את מה שידוע כבר שנים רבות אך לא מיושם בארץ - השקעה בחינוך בשנים הראשונות לחיים מהווה יסוד חשוב להתפתחות ולצמצום הפערים בהמשך החיים.

לפי הדוח, השקעת המדינה בגיל לידה עד שלוש נמוכה מאוד ועומדת על כ-2,700 דולר לעומת ממוצע במדינות ה-OECD של כ-12,400 דולר, כששיעור הרישום למסגרות נחשב לגבוה - 56% לעומת 34% בממוצע במדינות ה-OECD. בארץ כזכור אין פיקוח על גילאי לידה עד שלוש ורוב התינוקות והפעוטות לא נמצאים במסגרת מפוקחת ע"י משרד הרווחה והעבודה והוריהם נאלצים לממן מסגרות פרטיות.

עוד עולה מהדוח כי משכורת הגננות גבוהה ב-15% מזו של מורה בבי"ס יסודי כתוצאה מניסיון למשוך עובדות הוראה איכותיות לתחום. זה הביא לתוצאה חיובית לפיה מספר הגננות גדל ב-53% בין 2015 ל-2016. רפורמת הכיתה הקטנה של שר החינוך נפתלי בנט אומנם מיושמת זו השנה הרביעית כשהחל מהשנה היא גם הוחלה על כיתות ד', אך לפי הדוח, הצפיפות בכיתות בארץ גבוהה מאשר 27 מדינות ה-OECD עם תלמידים בכיתה לעומת 21 תלמידים בכיתה. בניגוד לכך, לפי הדוח הסיבה היא לא מצוקת כוח אדם בעובדי הוראה - יש מספיק מורים ועל כל עובד הוראה יש 12 עד 15 תלמידים, כך שניתן היה לכאורה ללמד בכיתות קטנות יותר.
 

הדוח התייחס גם לרפורמות "אופק חדש" בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ולרפורמת "עוז לתמורה" בחטיבות העליונות שהובילו להרחבת שעות העבודה של עובדי ההוראה. בין השנים 2000 ל-2017, מספר שעות העבודה השנתי גדל בכל שכבות הלימוד אך עדיין הן נמוכות מממוצע מדינות ה-OECD. בנוסף זה אומנם הוביל לעלייה בשכר - 33% ביסודי, 45% בחט"ב ו-34% בתיכון, אך היא איטית מאשר ביתר המדינות - לוקח 36 שנים למורה בחט"ב כדי להגיע לשיא סולם השכר בעוד לעובד הוראה ב-OECD נדרשות רק 26 שנים. מנגד, לפי הדוח, עובדי ההוראה בארץ מרוויחים שכר שנע בין 81% ל-95% משכר ממוצע של עובדים בעלי השכלה דומה והשכר הממוצע של מנהלי בתי הספר גבוה בכ-60% מהשכר ממוצע של בעלי השכלה דומה.



תגובת משרד החינוך: "הדוח מוכיח באופן מובהק שמדינת ישראל הציבה את חינוך דור העתיד בראש סדר העדיפויות הלאומי, עם השקעה חסרת תקדים בחינוך וקידום נושאים שבמשך שנים נותרו מאחור. כך למשל, הועלה שכר המורה המתחיל בצורה משמעותית, צומצם מספר התלמידים בכיתה (רפורמה שצפויה להתרחב בשנים הקרובות) והוכפל מספר התלמידים ב-5 יחידות מתמטיקה בשנים האחרונות".  

"הדוח מציין באופן ברור כי ההשקעה הציבורית (היקף המשאבים המושקעים ע״י המדינה) בחינוך בישראל גדולה פי 4.6 מההשקעה הפרטית. גם הגידול בשכר המורים תפס את המקום הראשון (!) בשיעור העלייה מבין כלל המדינות החברות בארגון: ביסודי חל גידול של 42% לעומת 9% בממוצע ב-OECD, בחטיבות הביניים חל גידול של 41% לעומת 5% בממוצע ה-OECD, ובחטיבה העליונה חל גידול של 31% לעומת 2% בממוצע ב-OECD".

"הדוח מצביע על שורה של מדדים חיוביים, בהם העובדה ששיעור האזרחים המשכילים בישראל הוא מבין הגבוהים בעולם, וכן היותם מורי ישראל צעירים יותר, דבר המצביע על טיפוח ההון האנושי במערכת, וכן נוכחים יותר בבית הספר. בנוסף, התלמידים בישראל לומדים יותר מדעים, מתמטיקה וקריאה. בד בבד, הדוח מצביע גם על תחומים בהם עדיין דרוש שיפור, דבר טבעי במערכת גדולה ורוויית אתגרים כמערכת החינוך בישראל. יצוין, כי בהקשר הפערים, הדוח אינו לוקח בחשבון את רפורמת צמצום מספר התלמידים בכיתה שהיום מוחלת עד כיתות ד', וכן אינו מתייחס להסכם השכר החדש שנחתם עם מורי החטיבה העליונה, שקבע כי שכרו של מורה מתחיל יעמוד על כ-8,000 שקלים".

"משרד החינוך ימשיך להשקיע משאבים וחשיבה ללא לאות על מנת להבטיח את המשך המגמות החיוביות שעליהן מצביע הדו״ח, לצד שיפור התחומים בהם יש עדיין לצמוח, למען מטרת על אחת ויחידה: חינוך ילדי ישראל".