הדוח התייחס גם לרפורמות "אופק חדש" בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ולרפורמת "עוז לתמורה" בחטיבות העליונות שהובילו להרחבת שעות העבודה של עובדי ההוראה. בין השנים 2000 ל-2017, מספר שעות העבודה השנתי גדל בכל שכבות הלימוד אך עדיין הן נמוכות מממוצע מדינות ה-OECD. בנוסף זה אומנם הוביל לעלייה בשכר - 33% ביסודי, 45% בחט"ב ו-34% בתיכון, אך היא איטית מאשר ביתר המדינות - לוקח 36 שנים למורה בחט"ב כדי להגיע לשיא סולם השכר בעוד לעובד הוראה ב-OECD נדרשות רק 26 שנים. מנגד, לפי הדוח, עובדי ההוראה בארץ מרוויחים שכר שנע בין 81% ל-95% משכר ממוצע של עובדים בעלי השכלה דומה והשכר הממוצע של מנהלי בתי הספר גבוה בכ-60% מהשכר ממוצע של בעלי השכלה דומה.
"הדוח מציין באופן ברור כי ההשקעה הציבורית (היקף המשאבים המושקעים ע״י המדינה) בחינוך בישראל גדולה פי 4.6 מההשקעה הפרטית. גם הגידול בשכר המורים תפס את המקום הראשון (!) בשיעור העלייה מבין כלל המדינות החברות בארגון: ביסודי חל גידול של 42% לעומת 9% בממוצע ב-OECD, בחטיבות הביניים חל גידול של 41% לעומת 5% בממוצע ה-OECD, ובחטיבה העליונה חל גידול של 31% לעומת 2% בממוצע ב-OECD".
"הדוח מצביע על שורה של מדדים חיוביים, בהם העובדה ששיעור האזרחים המשכילים בישראל הוא מבין הגבוהים בעולם, וכן היותם מורי ישראל צעירים יותר, דבר המצביע על טיפוח ההון האנושי במערכת, וכן נוכחים יותר בבית הספר. בנוסף, התלמידים בישראל לומדים יותר מדעים, מתמטיקה וקריאה. בד בבד, הדוח מצביע גם על תחומים בהם עדיין דרוש שיפור, דבר טבעי במערכת גדולה ורוויית אתגרים כמערכת החינוך בישראל. יצוין, כי בהקשר הפערים, הדוח אינו לוקח בחשבון את רפורמת צמצום מספר התלמידים בכיתה שהיום מוחלת עד כיתות ד', וכן אינו מתייחס להסכם השכר החדש שנחתם עם מורי החטיבה העליונה, שקבע כי שכרו של מורה מתחיל יעמוד על כ-8,000 שקלים".
"משרד החינוך ימשיך להשקיע משאבים וחשיבה ללא לאות על מנת להבטיח את המשך המגמות החיוביות שעליהן מצביע הדו״ח, לצד שיפור התחומים בהם יש עדיין לצמוח, למען מטרת על אחת ויחידה: חינוך ילדי ישראל".