כתשעה חודשים לאחר המועד המתוכנן, הסתיימו עבודות הקמת כיכר דיזנגוף בתל אביב, בגובה מפלס הקרקע, בדומה לכיכר ההיסטורית. הכיכר גדולה ומרשימה, אבל כלי רכב המגיעים מדיזנגוף סנטר אינם יכולים להקיף אותה בנסיעה, וישנם גם רמזורים בנתיבי התחבורה שחלקם מיועדים לתחבורה ציבורית.

כלי רכב המגיעים מדיזנגוף סנטר יצטרכו להמשיך בנסיעה ימינה. זאת גם לנוכח היותו של רחוב דיזנגוף, מצפון לכיכר חד סטרי. בדצמבר 2016 יצא פרויקט שחזור הכיכר ההיסטורית לדרך בקול תרועה, כאשר מזרקת האש והמים של האמן יעקב אגם הועתקה מהמקום במבצע לילי

.



בתחילת ינואר החלו עבודות הריסת הכיכר העילית, שהוקמה לפני כ-40 שנים, במקום הכיכר ההיסטורית שבגובה מפלס הקרקע. בעירייה הודיעו אז שהעבודות אמורות להימשך כשנה, עד לתחילת שנת 2018 ועלותן הכספית מוערכת בכ-60 מיליון שקל. אבל הפרויקט הסתבך ובמקום הקבלן הפרטי שביצע את העבודות לאחר שזכה במכרז, העבודות הועברו לביצוע החברה העירונית אחוזות החוף.







אכן, בחודשים האחרונים הואץ קצב העבודות ובימים האחרונה הם הגיעו לקו הגמר. המדשאות וצמחייה מכסות את הכיכר הרחבה, שאמורה להוות את אחד מחלונות הראווה של תל אביב ולהחזיר עטרה ליושנה לרחוב שהיו ימים שאנשים מגיעים אליו בהמוניהם בכל מוצאי שבת על מנת לראות  ולהיראות. 

בשנים האחרונות נפתחו בתי קפה, פאבים וברים ברחוב ותיאטרון בית לסין עובר שיפוץ, שאמור להסתיים במהלך השנה הקרובה. אבל לנושא אחד אין פתרון: מצוקת החניה הקשה. באזור שצפוי להוות את מוקד הבילויים המתעורר של תל אביב קיים מחסור חמור של מקומות חנייה. בעבר היתה תכנית להקים חניון תת קרקעי מתחת לכיכר, אבל היא ירדה מהפרק, בשל התנגדויות של תושבים. כיכר דיזנגוף שוחזרה בגובה מפלס הקרקע, אבל בעיות התנועה והחנייה נותרו בעינן.

אולי "הקו הירוק" של הרכבת הקלה, שאמור לחצות את העיר מדרום לצפון ולאורך רחוב איבן גבירול הסמוך, יביא את הישועה. אבל זה יקרה אולי בעוד שש שנים. בינתיים, חלון הראווה התל אביבי חוזר לימי זוהרו.