"כל חיי חייתי באמונה. אני לא מבינה איך אפשר לחיות בלי אמונה. אני נזכרת שהנה חיים טבל לפני ראש השנה ועשה ראש השנה מאוד יפה. היינו ביחד בבית הכנסת. ראיתי כמה שהוא עשה את זה יפה ובטהרה. גם את יום הכיפורים עשינו יחד. חיים בא במיוחד כדי להביא אותי לבית הכנסת. גם לפני חג סוכות הוא טבל, התפלל, הלך לכותל, קנה לעצמו בגדים חדשים לחג. התאונה התרחשה כשחיים חזר לביתו מתפילה בכותל. הוא הלך בקדושה ובטהרה הכי גדולה שיכולה להיות, ואני מקווה שהכינו בשבילו את המקום הכי יפה בגן עדן".