מורתו לשעבר של ארי נשר ז"ל: "נער נבון, סקרן, מלא חיים ויפה תואר"

בעמוד הפייסבוק של תלמה ילין, בית ספר ארצי לאומנויות בו ארי למד, נכתב: "ארי נשר, 2001-2018. אנחנו המומים, כואבים ולא מאמינים. זוהי שעה קשה לקהילת בית הספר תלמה ילין ואין לנו מילים להביע את הצער. לא נותר לנו אלא לחבק את משפחת נשר ברגע הנורא הזה. יהי זכרו ברוך". בית הספר הזמין את תלמידיו לכינוס החל מהשעה 14:30 לשיחה ולשיתוף, וצוותי השירות הפסיכולוגי הגיעו לסייע לתלמידים ההמומים.

מורתו לשעבר ורד דור, אמרה כי "הלב שבור עם מותו של ארי נשר, תלמידי לשעבר. נער נבון, סקרן, מלא חיים ויפה תואר. בשורה שלא ניתן להכילה וצער שאין כמותו על הנער הצעיר המרהיב הזה שאיננו. לבי עם משפחתו וחבריו".

אחת מחברות המשפחה כתבה כי "ארי לא יהיה אורח יותר בביתנו בגלל אקדח טעון עם כדור בקנה. אופניים חשמליים - רולטה רוסית ופצצה מתקתקת". חבר משפחה נוסף כתב: "החיים משטים בנו, ארי נשר, החבר הקרוב ביותר של בני מת היום. מתאבלים יחד עם המשפחה על מותו של ארי וכואבים את כאבו של בננו שאיבד חבר לחיים. לא יודע איך מתגברים על כאב כזה, על אבל נוראי כל כך, על אובדן של בן, עלם נעורים".

במד"א סיפרו כי ארי החל ללמוד קורס מגישי עזרה ראשונה לפני כשנה וחצי, לאחריו השתלב כחלק ממתנדבי הנוער בתחנת מד"א בתל אביב. הוא הקפיד להגיע בכל שבוע למשמרות באמבולנס ולקחת חלק בפעילות ההומניטרית שהתקיימה בתחנה. חבריו בתחנה סיפרו כי היה נער מוכשר ויפה תואר, מחויך ומלא בשמחת חיים, שהתנדב במלוא הרצון והמסירות להצלת חיים והקדיש כל רגע להעמקת הידע שלו בתחום וחלם לשרת כפראמדיק בצה"ל.

ילון שמעוני בן ה-16 שהתנדב עמו בתחנה סיפר "הכרתי את ארי ז"ל בקורס מגישי עזרה ראשונה לפני כשנה וחצי. התחברנו, ובמשמרות היה מאוד כיף איתו, הוא היה בחור מיוחד, מצחיק מאוד ומלא בכריזמה. תמיד השרה אווירה טובה סביבו ובכל מקום שאליו נכנס. כששמענו על האסון סירבנו להאמין שזה ארי וקשה מאוד לעכל את זה. לא אשכח את החיוך שלו ואני כבר מתגעגע אליו מאוד".

אורית נבון שיתף בדף הפייסבוק שלה תמונה בה נראה ארי ביחד עם הוריו וכתבה: "כל כך דומה לאבא שלו. הנה הוא בתמונה עם הוריו בפסטיבל חיפה, יום לפני התאונה - ארי נשר, הבן של אבי נשר, נפטר בבית החולים אחרי שהכדורגלן ההוא פגע וברח. ככה חיים נגדעים בבת אחת: כשנהג שיכור דורס אותך ומפקיר אותך פצוע על הכביש. אין סליחה על הפקרת פצוע, ומקווה שהפעם בית המשפט אכן לא יסלח. העיקר שהרוצח שותק בחקירה. בהמה".

הסופר והעיתונאי אבנר שביט הספיד את נשר בחשבון הפייסבוק שלו: "מוזר לי לכתוב על ילד בן 17 ויום בלשון עבר. למעשה, ארי נשר לא היה ילד. הוא היה אדם קטן, רהוט, בוגר ושלם, ובעיקר היה משוחרי הקולנוע הגדולים שהכרתי. עוד לפני גיל בר מצווה, כשפגשתי אותו בפריז, נוכחתי לגלות שכבר הספיק לצפות בכל הקלאסיקות. אני זוכר איך דיבר הרבה על קיובריק ועל רובוקופ. איך אפשר לא לאהוב ילד כזה".

"בכל הזדמנות שפגשתי אותך התרשמתי מכל היבט בך, אבל יותר מכל, מתשוקתך מעוררת ההשראה לסרטים, בהם צפית, אותם עשית ומהם למדת. צפית כבר בכל כך הרבה סרטים, אבל הרי תמיד נשאר עוד הרבה לראות, ואין לי ספק שהיית רואה המון. מעבר לצער האישי, המוות שלך הוא אובדן עצום לתרבות הקולנוע. אנחנו כל כך זקוקים לחסידי המסך הגדול שכמותך. חיכיתי מאוד לכל ההזדמנויות שעוד יהיו לדבר איתך על סרטים. משפחתך עשתה מעשה אצילי כשתרמה את איבריך. אהבת הקולנוע שבלבך תמשיך לפעום בנו. זיכרונך תמיד יהיה איתי. כמכוות אש. כשאוציא ספר על קולנוע אקדיש לך אותו. אתה כבר לא כאן, אבל המורשת שלך איתנו תמיד".

עופר קוך כתב: "אלוהים איזו טרגדיה מטורפת לבני הזוג אבי ואיריס נשר ולמשפחתם! זוג מקסים, צנוע ואציל נפש, גם ברגע הקשה ביותר של חייהם חשבו על אחרים ותרמו את אבריו של בנם האהוב להצלת חיים של אחרים. הייתה לי הזכות להכירם ולשוחח עמם, כשנהגו לשבת בבית הקפה שהיה בבעלותי בשכונת מגוריהם. אבי בימאי מרגש ומוכשר, שסרטיו הנפלאים נגעו תמיד בנימים הכי רגישים ומשמעותיים של הישראליות - לדורותיה. זוג לבבי, עממי ונטול כל פוזה, שגידל את ארי - עלם חמודות מוכשר כל כך, ושחייו הצעירים ניגדעו באחת, בדרך כה אכזרית ומיותרת. כמה עצוב. אני כותב ודומע".