סמון טענה כי "הדרך להתמודד עם הטענות היא בזמן אמת או בתקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק. אי אפשר בחברה מתוקנת לטעון למשהו שנגרם לפני 30 שנה ולצפות שתתקבל רק הגרסה של מי שמעלה את הטענה, ולא מי שנפגע באותו הרגע. זה פשוט לא אפשרי מבחינה ראייתית. הדרך שבחר נתן זהבי להתמודד עם הפרשה היא אכן שיטה אחת להתמודד, אך בפועל הוא שילם עליה מחיר. במשך כמה חודשים נתן זהבי שמר על פרופיל נמוך ולא בא למקום עבודתו. כעת הוא מנהל משפט שעולה לו לא מעט כסף בזמן ארוך. הנזק כבר נגרם עצם הציוץ עצמו. מי שרוצה לפרוק ולספר יכולה מבלי לציין שמות. במקום להצדיק את ההתנהלות הזו אני קוראת לחברה ללמד את הדור החדש איך לפעול. נשים היו מוחלשות לפני 30 ו-40 שנה והיום הן הרבה יותר חזקות".