"כשהייתי בן 10 למדתי במוסד חינוכי, שאת שמו לא אזכיר", מספר יענקי פרבר, פעיל חברתי חרדי. "אחד המורים התעסק עם הילדים. הוא היה מכה אותנו וגם שלח ידיים. חלק מהילדים הוא אנס ואל חלק הוא רק נצמד עם הבגדים. יום אחד מישהו מהילדים סיפר עליו וחשבנו שהוא יפסיק, אבל להפתעתנו השתיקו את זה. כשגדלתי, אפשר לומר שלקחתי את החוק לידיים. הגעתי אליו עם חברים מהצבא. נכנסו אליו הביתה והתחלנו להזכיר לו את מה שעשה. הוא התחיל להגיד 'כבר עשיתי תשובה, אני מבקש סליחה'. בסופו של דבר סגרנו את זה בינינו".
"#לאהתלוננתי בפעם הראשונה, כי הייתי ילד חרדי בן 5 לערך שגם לא ידע איך לספר להוריו על האברך החרדי המבוגר שאסף אותו מגינת השעשועים ליד בית הוריו, הבטיח ממתק או שניים וביצע בו את זממו באזור התעשייה הסמוך. בדיוק כמו בספר", צייץ אחר.
"עוד קמפיין ועוד קמפיין – זה יוצר לגיטימציה. בגל הבא יהיו יותר גברים. צריך לזכור שבמקרים רבים מי שנפגע היה ילד או נער, לא גבר. היום אני לא רואה מישהו מטריד אותי. ילד הוא קצת כמו אישה, הוא פגיע. מהמקום הזה ניתן אולי להתחבר לנשים ולחוסר האונים שלהן כשהן מוטרדות או מותקפות".
לדבריו, הסביבה הקרובה ידעה על המקרה עוד לפני שחשף אותו בטוויטר. "במשפחה ידעו, והתגובות בטוויטר מאד תומכות. אני ממליץ לכולם להיחשף. כל חשיפה כזאת היא עוד גל שימוטט את הפטריארכיה בסוף".