הצלחנו להציג את הנכים כלוחמים על הזכויות שלהם, ורואים את זה בכל אמצעי התקשורת. התדמית שקיבלו הנכים היא טובה, והרבה דברים טובים קרו מאז. ואילו כיום, בגלל חסימת הכבישים של קבוצת 'הנכים הופכים לפנתרים' התדמית היא בדיוק הפוכה", אומר אלכס פרידמן, מיוזמי מאבק הנכים ויו"ר ארגון "נכה, לא חצי בן אדם".
ביום רביעי שעבר נחסמו היציאות לנתיבי איילון במחלף השלום במשך שלוש שעות, בגלל הפגנת נכים שיזמה קבוצת "הנכים הופכים לפנתרים", הדורשת להגדיל את קצבאות הנכים. במהלך ההפגנה, שהתקיימה ללא רישיון מהמשטרה, וכן לאחריה, ביטאו לא מעט נהגים מורת רוח. למרות האמפתיה כלפי מטרות המאבק, התרבו הקולות בקרב ציבור הנהגים נגד הדרך שבה בחרו להפגין.
אבל לא רק הנהגים חלוקים בדעותיהם לגבי המחאה. בעוד שבעניין מטרת המחאה - הגדלת הקצבאות - יש קונצנזוס בקרב כלל הנכים, לגבי הדרך להשגת היעד שוררת מחלוקת מהותית. "צר לי שפעם אחר פעם קבוצה קטנה ואלימה של נכים פוגעת בציבור ושוחקת את תמיכתו שהשגנו בדם ויזע, לאורך שלוש שנים וחצי של מאבק עיקש ואחראי", אומר פרידמן, "אנחנו מתנגדים להמשך החסימות, בעקבות העברת החוק בחודש מרץ האחרון המדבר על הקצאת 4.3 מיליארד שקל לטובת הנכים. במסגרת הפעימה הראשונה שולמו כבר סכומים של בין 470־770 שקל לאדם בחודש, ויש הטבות נוספות. נכון שזה עדיין לא מספיק ולא מביא את הנכים לרמת המחיה שאליה אנחנו שואפים, ועם זאת, כל המאבק שלנו לאורך שלוש וחצי שנים, מינואר 2015, פנה ללב הציבור כדי ליצור אמפתיה, ואילו עכשיו המהלכים גורמים בדיוק ההפך. לציבור מתחיל להימאס מהנכים, מהמאבק, אנחנו מאבדים את התמיכה וזה מפריע לנו להמשיך לפעול בדרכים שפעלנו בהן עד היום, ושכן הביאו תוצאות בסופו של דבר. קבוצת 'הנכים הופכים לפנתרים' הופיעה בערך לפני שנה, הם התחילו בפעולות קיצוניות של חסימות כבישים בעקבות ההודעה של האוצר על הקצאת 4 מיליארד שקל, בטענה שזה לא מספיק. אנחנו לא פועלים נגדם, אלא טוענים שזו קבוצה קטנה ואלימה של אנשים שפוגעת פעם אחר פעם בציבור רחב ובשלוש וחצי שנים של מאבק שקול ואחראי".
ניסיתם לדבר איתם?
"ניסינו לדבר, לשתף איתם פעולה, אבל מדובר בקבוצה קיצונית מאוד והנסיון לדבר איתם לא צלח. גם הממשלה ניסתה לדבר איתם וזה פשוט לא מצליח כי הקבוצה הזאת אומרת 'הכל או כלום', ואי אפשר לנקוט בגישה הזאת. זה לא מוביל אף פעם לשום מקום. אני רוצה להתנצל בפני הציבור בשם הנכים, ואני מקווה שהציבור ידע לא לעשות הכללות, אלא יבין שמדובר בקבוצה קטנה שחוסמת כבישים, ושגם יבין שהמאבק שלנו להמשך העלאת הקצבה הוא צודק ומוסרי".
"זה ילך ויחריף"
"אלכס פרידמן מייצג את הגוף היחיד מבין הנכים שבירך על מה שקיבלנו מהממשלה. הוא היחיד שמקבל את הכל, אומר שצריך עוד - אבל הכל צריך להיעשות בדרך יפה", אומר אייל כהן, מייסד ומוביל קבוצת "הנכים הופכים לפנתרים" ויו"ר הארגון לקידום זכויות הנכים. "רוב ההתנגדות של אלכס היא כדי להגיע לתקשורת, שכמעט לא מסקרת אותו כי אין על מה, ורק כשהוא מתנגד לנו - אז פונים אליו. אמרתי לאלכס ש'אתה תפעל בדרכים שלך, אנחנו נפעל בדרכים שלנו'. הדרכים שלנו עובדות, כי כל ההעלאה הייתה בגלל כל החסימות וכל הרעש שהיה. כשישבתי עם אלכס גם הזכרתי לו שבדיון בכנסת חברי כנסת אמרו לנו, והוא שמע זאת יחד איתי, שבלי חסימות לא היינו מגיעים לכלום. אלכס מתנגח איתנו כדי לקבל במה".
אתה בטח מודע לכך שהחסימות מכעיסות לא מעט אנשים.
"יש ציבור שכועס עלינו, יש ציבור שתומך בנו. ביום רביעי, למשל, בעזריאלי, הצומת היה סגור לשלוש שעות כמעט, והגיעו הרבה אנשים לתמוך גם כשהם עמדו בפקקים וגם כשהם לא הצליחו להגיע באוטובוסים לעבודה. אף פעם אנחנו לא עושים הפגנה כזאת עם רישיון. אך אחד לא יתן לנו רישיון לסגור כביש. אגב, אם אנחנו כבר מדברים על תמיכה ציבורית, אז אני עוד לא ראיתי אף אחד מהציבור עומד איתנו, מחזיק שלט ואומר ש'אני תומך'. לבוא ולהגיד שאנחנו תומכים בכם ותמשיכו, זה נחמד וזה טוב, אבל תמיכה ציבורית ממשית אנחנו לא רואים באף מקום. לכן היום, במצב הנוכחי, מה עוזרת לי תמיכת הציבור או התנגדות הציבור? זה לא עוזר לי כלום. מה הנכים השיגו במשך 16 שנה? כלום! כשהנכים צעקו בקצה הרחוב ולא הפריעו לאף אחד הציבור מאוד תמך בנו, אבל בסופו של דבר 16 שנה שום דבר לא הושג. רק כשזה נהיה יותר אלים, יותר אגרסיבי, אז התחילו להתייחס אלינו".
יש לך מה לומר לציבור שנפגע כתוצאה מהחסימות?
"אני שואל גם את הציבור: חוץ מכיסא גלגלים וגוף עקום, איזה נשק יש לנו מול הממשלה שהוכיחה שהנכים זה פרה זקנה שכבר לא מתייחסים אליה? אגב, גם לציבור עצמו יש נכים בבית, כיום כמעט בכל בית יש נכה. הציבור כיום מתחיל יותר להבין שאנחנו נלחמים על הלחם שלנו, אנחנו לא מבקשים מותרות. במצב של היום אנשים נפטרים בגלל חוסר בתרופות. יש בחור שזה קרה לו לא מזמן, ולצערי הרב המלחמה שלנו היום היא למען אותו ציבור בריא שבעתיד יהיה גם נכה. אין מה לעשות, זה יגיע. גם אני הייתי פעם אדם בריא".
אתם מתכוונים להמשיך בהפגנות?
"זה ילך ויחריף עד שישבו איתנו, יגיעו אתנו להסדרים ויבטיחו שהנכים יוכלו לחיות בכבוד. 4.3 מיליארד זה לא מספיק, כי אחרי 16 שנה שלא הייתה העלאה הקצבה נשחקה לחלוטין. גם כל ההכרזות על הסכם היסטורי עם הנכים זו אחיזת עיניים של הממשלה. אף גוף לא חתם על ההסכם או הסכים להסכם הזה, זו הממשלה חתמה הסכם עם עצמה ויצאה בהצהרות. חלק מהציבור שכועס עלינו פשוט מושפע מההצהרות של הממשלה ולא מבין למה הנכים מפגינים, הרי הם קיבלו כאילו הסכמים היסטוריים ותוספות. רק לדוגמה, הנכים הקשישים קיבלו חצי מהתוספת של הנכים הצעירים. הקשישים כבר לא צריכים לחיות בכלל".
נכי הארץ, התאחדו
"הפלוגתא היא לא בנוגע למאבק, אלא בנוגע לעיתוי ולמיקום", אומרת נעמי מורביה, יושבת ראש מטה מאבק הנכים. "אני טוענת שאת המאבק בכבישים עשינו מספיק. המאבק צריך לעלות קומה, אל מסדרונות הכנסת, שם חוקק החוק הפוגעני להעלאת קצבאות הנכות ונעשה מעשה רמייה, ושם גם צריך לתקן את החוק ואת העוולה. אין צורך להטריד את הציבור ואין צורך להציק לציבור. הציבור תמך בנו ב־180% בשיא המאבק, ואני לא רוצה שיווצר כרסום בתמיכה הזאת. לכן אני טוענת שהמאבק צריך להתקיים בכנסת כשהם יחזרו מהפגרה ויסיימו לנוח מהלא־לעשות־כלום. כשיתחילו הדיונים על התקציב בנובמבר־דצמבר, הרי שאז יחשפו המספרים האמיתיים של עודפי התקציב, ומדובר על עשרות מיליארדים. אז יהיה לנו קל יותר לבוא ולהסביר מה לא קיבלנו וכן היינו אמורים לקבל, אם היו נצמדים להסכם שהושג בהסתדרות".
חוסר ההסכמה בין הקבוצות השונות בקרב הנכים פוגע בסופו של דבר במאבק?
"פלורוליזם הוא דבר טוב, ריבוי דעות זה דבר טוב, אבל כשנגיע לפסגת המאבק - דהיינו לתיקוני החקיקה - אז צריך להיות איחוד משולל אגו שמבוסס על יכולות וכישורים של מובילי המאבק ולא על פוליטיקה. המאבק הזה צריך להיות חף ונקי מכל פוליטיקה. אנחנו צריכים את כל האצבעות בכנסת".
"אני תומך בכל הפגנה חברתית, במיוחד בהפגנה של הנכים", אומר שלמה (מומו) נקוה, יו"ר ארגון נכי ישראל. "עם כל הכבוד לאזרחי המדינה, 60 שנה לא ספרו אותנו, לא ראו אותנו, לא ראיתי שמישהו הפריע לו שאין שירותים נגישים, בתי קולנוע נגישים. אנחנו היינו זרוקים ברחובות. הכל היה חסום בפני הנכים. אבל עם כל הצער שאולי החסימות מפריעות לציבור, אין לנו ברירה. אין לנו שאלטר, אנחנו לא חברת חשמל, לא חברת מקורות. הדבר היחיד שיש באפשרותנו לעשות זה לעצור את הציבור. יש ערבות הדדית בין האזרחים, כולנו צריכים להיות ערניים אחד לשני. אנשים לא יכולים לנסוע בכביש מבלי לדעת שהנכים חיים ככה. מי יכול לחיות בתנאים כאלה במדינה שאפילו לספר כלב עולה 1,000 שקל? אני עצמי לא הייתי בהפגנה בשבוע שעבר. אבל אנחנו תומכים במאבקי הנכים. לצערי, ציבור הנכים לא הצליח להבין שיש לנו כוח אדיר כשאנחנו מאוחדים. בישראל חיים מיליון אנשים עם מוגבלות. תארי לך שציבור כזה מתאחד. אם ציבור הנכים יתאחד, אז אנחנו לא צריכים להיאבק יותר. במקום לצאת אחד נגד השני, צריך להתאחד ולראות את המטרה. במדינת ישראל יש המון נכים מסכנים שסובלים בגלל חוסר האיחוד הזה. אין צורך במשחקי אגו. צריך להתאחד כמו יחידה צבאית לוחמת, ורק ככה יהיה אפשר להגיע להישגים. אנשים סובלים בזמן שאנשים משחקים עם האגו האישי שלהם".